ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לח הוספות פינחס223

223

פינחס

יפה כתב שחילוק ישנו בין גורל וירושה ונת' בד"ה אשרנו (ב' ניסן ש"ת) דחלק גורל וירושה הם: עבודת הלב, המוח, הרגש האלקות בכל ענין שזהו ישנו בירושה. עבודה דנר"ן, דרצון (ד"ה אשרנו רצ"ו) ותענוג, נקודת היהדות, חיות פרטי, חיות כללי, חי בעצם. עבודה פרטית דנפה"א בנה"ב, עבודה כללית, עבודת נפה"א מצ"ע (סד"ה בחדש הז' רס"ג).

אבל מה שרצה לומר שירושה דומה יותר לגורל מלשאר הקנינים, הן בנגלה והן בנסתר, הרי, לפענ"ד, אינו כן. ואדרבה — בנגלה — ירושה מוסיף על שאר הקנינים שהוא קנין בהכרח, משא"כ גורל פחות משאר הקנינים עד שי"א שאינו קנין כלל (ראה נ"כ הש"ס ב"ב קו, ב. טושו"ע חו"מ סקע"ג וש"נ). וזהו מתאים גם להנסתר, כי הרגש האלקות נקודת היהדות וכו' ישנו בכאו"א, וגם בשעת החטא היתה באמנה אתו (סש"ב ספכ"ד). אחרי' באה עבודה הפרטית דתומ"צ שכאו"א מחוייב בזה. למעלה מזה עבודה כללית כו' (או העדפה וזהירות יתרה, שזהו ג"כ מהחילוקים שבין חלק וגורל. יעויין אגה"ק סס"ז).

(כנראה גרם להטעות מה, שבנסתר, גילוי כהנ"ל שבא בירושה, בא ע"י הקדמת העבודה דחלק וגורל, וי"ל שדוגמת זה הוא בחלוקת הארץ שירושה היא להם מאבותיהם — ב"ב קי"ט, ב — אבל נתגלה בפועל רק אחרי שכבשו — מלחמה פרטית: מלך יריחו אחד וגו' — וחלקו ע"י גורל. ולהעיר מתוד"ה ולא — ר"ה יג, א; ירושלמי חלה רפ"ב; פרשת דרכים דרוש ט, ועוד. ואכמ"ל).

(ממכתב כ"ז ניסן תש"ו)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.