ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע45

45

ומטעם זה גופא טמא רק בטומאה קלה (טומאת ערב כו').

וכ"ז בבעל ראי' אחת, אבל זב בעל שתי ראיות, היינו, שמגרה את יצרו עליו יותר מהרע הטבעי (שאינו יכול להסירו מכל וכל), הרי טומאה זו היא רק כשהראי' אינה באונס²⁷, ואזי טמא בטומאה חמורה, טומאת שבעה כו'.

ג. ויש לומר, שענין בעל שלש ראיות הוא — שהוחזק בטומאה, והיינו שגירה יצרו על עצמו כ"כ עד שהרע נקבע בו באופן של "חזקה".

וזהו גם הטעם שדין זה הוא גם אם ראי' השלישית היא מחמת אונס, דיש לומר, שזהו ע"ד מ"ש הרמב"ם²⁸ ד"אפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו" [וכמו שמבאר שם בארוכה לענין פרעה, דזה שחיזק ה' את לב פרעה אינו סתירה ל"עיקר גדול"²⁹ דבחירה חפשית, "לפי שחטא מעצמו תחלה והרע לישראל כו' נתן הדין למנוע התשובה ממנו כו'"].

וכמבואר בספרים³⁰ בענין "ממשלת זדים", דכאשר האדם משקיע את עצמו הרבה בעניני רע ר"ל, אזי נכנע תחת ממשלת הרע, דגם כאשר רוצה כבר ליפטר מממשלת הרע אין ביכולתו להתגבר על הרע, ו"נאנס" לעשות את רצון היצה"ר.

ולכן אף שראי' זו היא באונס, הרי כיון שתחילתו ברצון³¹, נענש גם על האונס הבא אח"כ, כיון שהוא גרם לאונס זה ע"י פשיעתו בתחילה.

ועפ"ז מובן בפשטות זה שבעל שלש ראיות אינו חייב קרבן אלא א"כ ב' ראיות הראשונות (כולל הראי' הא') היו ברצון [דלא כבעל שתי ראיות, שטמא טומאת שבעה גם אם ראי' ראשונה היתה באונס] — כי ענין זה, שהאדם הוחזק בטומאה עד כ"כ שכבר הוא בגדר אנוס תחת יצרו (ומענישים אותו גם ע"ז) הוא רק אם "עבר ושנה"³², ב' ראיות

הערות

27. אף שבפשטות ההלכה, גם כשהראי' אינה "באונס" (אלא מחמת עצמה) אין זה מצד רצון האדם — הרי בפנימיות הענינים זהו הרע שבא ברצון האדם, וכנ"ל הערה הקודמת.
28. הל' תשובה פ"ו ה"ג. וראה גם בשמונה פרקים שלו פ"ח.
29. ל' הרמב"ם הל' תשובה שם פ"ה ה"ג.
30. ראה דרך חיים לאדמו"ר האמצעי (ו, ג ואילך). ועוד.
31. כדין תחילתו בפשיעה וסופו באונס (ב"מ מב, א. רמב"ם הל' נזקי ממון פ"ב הט"ו. הל' שכירות פ"א ה"ד). — וראה לקו"ש ח"ו ע' 64 הערה 43.
32. יומא פו, ב (וש"נ). וראה שם (פז, א) שזהו דיוק ל' המשנה (שם פה, ב) "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב" — "תרי זימני", כי אז נעשה לו כהיתר, ובמילא "אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (ענין ה"אונס").

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש חל"ז ע' 45

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.