ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לופוריםשיחה ב169

169

ואילו מצד לבוש הטבע שבנס פורים — י"ל שפטורים מהלל (ע"ד העדר אמירת הלל בכל יום).

ועפ"ז יש לבאר דעת רב נחמן "קרייתא זו הלילא", דיש לומר, שאין כוונתו שלא תיקנו לומר הלל בפורים לפי שכבר תקנו לקרוא את המגילה ולכן אין צורך (גם) באמירת הלל — אלא שאמירת הלל בפורים לא תתכן אלא בקריאת המגילה: מצד עצמו אין אדם מרגיש הנס שבמעשה פורים באופן המחייבו באמירת הלל (שהיא על נס שבגלוי דוקא כנ"ל), כ"א דוקא בקריאת המגילה אפשר לו להלל את השם על נס זה — דלהיותה א' מכ"ד כתבי קודש, חלק מתורת אמת ו"תורה אור", הרי בה ועל ידה מואר ומורגש אמיתית הענין, שזה הי' נס מאת הקב"ה (ורק שנתלבש בלבושי הטבע). וזהו מ"ש ר"נ: "קרייתא זו הלילא", והיינו שבקריאתה של המגילה בה תלוי' וגם כלולה אמירת ההלל.

[ונפק"מ למעשה, שלפי הסברה זו, הנה גם מי שאין לו מגילה אינו אומר הלל. וזהו בהתאם למ"ש באחרונים20 ד"מסתימות דברי הפוסקים משמע דאין בו הלל לעולם", אלא שהם ביארו, דמאחר שלא תיקנו חכמים הלל בפורים, שוב אין מקום לאמירתו גם אם אין לו מגילה. וע"פ הנ"ל ה"ז יתירה מזה, דמלכתחילה לא תתכן אמירת הלל בפורים אלא בקריאת מגילה בלבד].

ד. והנה טעם הדבר, שעל נס פורים אי אפשר לומר הלל להיותו נס המלובש בטבע, יש לבאר בשני אופנים:

א) זהו מצד החפצא דהנס, שנס המלובש בטבע אינו בגדר נס המספיק לחייב אמירת הלל (כמו בהנהגה הטבעית, עם היותה גם היא "נסיך שבכל יום עמנו", שאינה מחייבת לומר הלל, ואדרבה, אסור לומר הלל על הנהגה זו).

ב) זהו מצד חסרון הגברא, דלהיות שקשה לאדם להכיר הנס שבהנהגה זו לכן אי אפשר לתקן ולחייב אמירת הלל ע"ז.

ויש לומר, שזהו החילוק בין שני הטעמים שאין חיוב של אמירת הלל כלל בפורים — (א) לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ, (ב) אכתי עבדי אחשורוש אנן:

לטעם הא' ה"ז מפני החפצא דהנס: ידוע שבהשגחה האלקית יש חילוק בין ארץ ישראל וחוץ לארץ, דעל ארץ ישראל נאמר21 "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", שההשגחה האלקית שם היא באופן גלוי, משא"כ בחוץ לארץ שההשגחה האלקית מסתתרת שם בלבושי הטבע22. ולכן ס"ל מ"ד זה שנס הנעשה בחו"ל (שאין שם השגחה גלוי', שלכן גם הנס מלובש ומוסתר בטבע23) אינו מסוג נס המחייב אמירת הלל.

הערות

  1. 20. ברכי יוסף או"ח סו"ס תרצג. שערי תשובה שם. שו"ת חת"ס שם. ועוד. — וראה שד"ח כללים מערכת הה"א כלל עב. אסיפת דינים מערכת פורים ס"א. וש"נ.
  2. 21. עקב יא, יב.
  3. 22. ראה תניא אגה"ק סכ"ה (קלט, ב) ועוד, שבארץ העמים נמשכת השפעת החיות ע"י ההתלבשות בע' שרים כו'. וידוע הביאור במחז"ל (ע"ז ח, א) ישראל שבחו"ל עובדי ע"ז בטהרה הן (ראה תו"ח וארא קז, ב. סה"מ תרנ"ז ע' נח ואילך. ועוד).
  4. 23. ראה עד"ז חדא"ג מהרש"א ערכין שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 152 מאותו ספר ע"ז ח, סע"ב
  2. לקוטי שיחות 174 מאותו ספר ע"ז ח, א
  3. לקוטי שיחות 39 מאותו ספר ע"ז ח, סע"א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א ע"ז ח, סע"ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב ע"ז ח, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, ע"ז ח, סע"ב
  7. תורת מנחם בס"ד. ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א ע"ז ח, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג ע"ז ח , סע"ב
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד ע"ז ח, סע"א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד ע"ז ח, סע"א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז ע"ז ח, סע"א
  12. תורת מנחם בס"ד. ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז עבודה זרה ח, א
  13. תורת חיים לח, א ע"ז ח, א
  14. תורת חיים תיד, ג ע"ז ח, א
  15. שולחן ערוך א ע"ז ח , א
  16. שו"ת תורת שלום סימן א ע"ז ח, א
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכח דין חולה בשבת שם ח, ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום סח שלא להפסיק בפיוטין ע"ז ח, א