ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לויתרושיחה ג98

98

הב', (א) להיות שהביטול הוא לא מצדו, שהוא מכניע א"ע, אלא ע"י הגילוי, הרי הוא מתבטל בדרך ממילא, ולכן (ב) לא נשאר כאן שום מציאות, והיינו דאין זה "שהוא¹⁹ לעצמו איזה מציאות רק שהוא בטל", אלא "שאינו במציאות כלל".

וזהו החידוש שנעשה בנתינת התורה לישראל:

תכלית העלי' בהכרת והרגשת ביטול המציאות שהיו נבראים יכולים להגיע אלי' לפני מ"ת, היא דרגת הביטול דמרכבה, שמרכבה בטלה לגמרי להרוכב, ומ"מ יש מציאות של "מרכבה", ולכן אף ש"האבות הן הן המרכבה"²⁰, "שכל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני עוה"ז ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם"²¹, גדר ד"מרכבה" הוא, שהיא בטלה אל הרוכב; יש כאן שני דברים, הרוכב והמרכבה הבטלה אליו²².

והחידוש דמ"ת הוא, שהביטול אינו רק תוצאה מהכנעת בנ"י להקב"ה, אלא ע"י ומצד התגלות ה', דכיון שאורייתא וקוב"ה כולא חד²³, לכן, כאשר "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם", אין מקום למציאות בלעדו, גם לא מציאות שבטלה אליו ית'.

ד. ויש לומר שזהו תוכן תורת אדמו"ר הזקן שהביא כ"ק מו"ח אדמו"ר²⁴, אשר המל"ת הראשונה לאחר קבלת התורה היא לא תעשון אתי כו', והמ"ע הראשונה היא מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, וממשיך, דזה שהל"ת כאן קודמת להעשה הוא לפי שהעדר קודם ליש והרקבון קודם לצמיחה, "ולפי ערך גודל הרקבון לפי ערך זה היא הצמיחה בזריעה ונטיעה".

כלומר: תוכן המל"ת הראשונה הוא הענין ד"העדר" (שקודם ליש) — ענין הביטול. ובזה בא לידי ביטוי כללות תוכן הענין דמ"ת, שתכליתה של תורה היא להביא את האדם למצב של "לא תעשון אתי" — שהרגש הביטול שלו הוא באופן ד"העדר", שאין שום מציאות, אפילו לא בדרך "אתי" — דבר הטפל²⁵ ובטל להקב"ה, כלומר, לא (רק) הביטול הנרמז בכתוב "אין עוד מלבדו"²⁶, דמלבדו אין שום מציאות אבל עמו ישנה מציאות, אלא כמו שנאמר "אין עוד"²⁷, שאין שום מציאות כלל²⁸ (אפילו לא מציאות של "עוד" וטפל²⁹).

ויש לומר, שתוכן פירוש זה מרומז גם בדרשת המכילתא (והובא בפרש"י) עה"פ "לא תעשון אתי" — "לא תעשון. . דמות שמשיי המשמשין לפני במרום, לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים"³⁰, שבכללות קאי על המרכבה העליונה³¹, והיינו, שעבודת בנ"י

הערות

19. "התמים" ואג"ק שם. וראה גם ד"ה ביום השמע"צ שם.
20. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
21. תניא פכ"ג (כח, ב).
22. ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קמאקמג.
23. ראה תניא שם. וראה לקמן סעיף ה.
24. בחג השבועות תרצ"ט (ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת (קה"ת, תשמ"ט) ע' 337 ואילך).
25. ראה עירובין ד, ב. וש"נ.
26. ואתחנן ד, לה.
27. שם, לט.
28. ראה לקו"ש חכ"ד ע' 41 ואילך, שלפרש"י — ביטול זה נתגלה במ"ת (אלא ששם הוא על הפסוק אתה הראת. ע"ש. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 202 הערה 86. ואכ"מ).
29. ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ו (פ, סע"ב ואילך).
30. וראה תיב"ע עה"פ.
31. ראה גם ר"ה כד, ב. ע"ז מג, א ואילך. רמב"ם הל' ע"ז פ"ג הי"א.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א לקו"ש חל"ו ע' 98
תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א לקו"ש חל"ו ע' 98

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.