אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>אמור</h2><h3>להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט</h3>רמב

רמב

שב"ק ויצא תר"ב

להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט¹, שבשבת אנו אומרים מקדש השבת דקדושה וקיימא² משבת בראשית וביו"ט אנו אומרים מקדש ישראל והזמנים ישראל דקדשינהו לזמנים³, והיינו ע"י ראש ב"ד שאומר⁴ מקודש החדש וממילא נתקדש הרגל שחל בחדש ההוא, ביום המוגבל בחדש ההוא ע"פ התורה, ולמה הוא כן שקדושת יו"ט דייקא יהי' תלוי בישראל, ולא קדושת שבת כו'. ועוד י"ל בענין הכתוב אלה מועדי הוי' אשר תקראו אותם במועדם⁵, אלה הם מועדי⁶, ומתורגם על מועדי הוי'⁷, מועדי⁸ דהוי', וכן בסוף הפסוק⁹, וכן בכל התורה¹⁰, זולת על אותם במועדם, מתורגם בזמניהון, ולמה הוא כן. ועוד י"ל בתיקון הנוסח של התפלה שתיקנו לומר מקדש ישראל והזמנים, כלשון התרגום על אותם במועדם, ולמה לא תקנו לומר מקדש ישראל והמועדים כלשון התרגום על מועדי הוי' כו'. והנה מתחלה י"ל ענין השבת שהוא ע"ש כי בו שבת וינפש¹¹, כמשל אדם השובת ונח ממלאכתו¹², שבתחלה בעת עשיית המלאכה הי' שכלו ומדותיו בבחי' השפלה

הערות

1. להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט : מאמר זה הוא הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. למאמר זה ראה מאמר ד"ה והי' אמונת עתך במאמרי אדה"ז נביאים ע' קטו ואילך. יום א' דשבועות תר"ו — אוה"ת שבועות ע' פג ואילך (והנחת ר"ה יודפס בע"ה בספרו פלח הרמון). ביום השמע"צ ליל שמח"ת תרכ"ד — אוה"ת פינחס ע' א'קצ ואילך.
2. השבת דקדושה וקיימא : ביצה יז, א.
3. ישראל דקדשינהו לזמנים : ברכות מט, א.
4. ראש ב"ד שאומר : ר"ה כד, א במשנה. רמב"ם הל' קדוש החדש פ"ב, ה"ח.
5. אלה מועדי הוי'. . אותם במועדם : אמור כג, ד [בדילוג].
6. אלה הם מועדי : אמור כג, ב.
7. ומתורגם על מועדי הוי' : ת"א שם, ב. ד.
8. מועדי : כנצ"ל: מועדיא.
9. בסוף הפסוק : שם, ב.
10. וכן בכל התורה : ראה באוה"ת שבריש המאמר.
11. כי בו שבת וינפש : חיבור שני כתובים, בראשית ב, ג. תשא לא, יז [ראה גם לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב הערה 16].
12. אדם השובת ונח ממלאכתו : ראה גם [בנוסף להדרושים שבהערה 1] לקמן מאמר ד"ה את שבתותי תקצ"ח על יד הערה 105. תרי"ב על יד הערה 17 ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרסה ואילך. וש"נ. במדבר ח"ג ע' א'רמב. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.