15

ומשמע שעיקר השעבוד והביטול נעשה בעת מ"ת. ועכצ"ל, שבעת מ"ת נתעלו בנ"י, דאף שתיכף ביציאתם ממצרים נעשו "עבדי השם", הנה ע"י מ"ת נתעלו למדריגה נעלית יותר.

ויש לומר הביאור בזה53:

בענין ביטול של עבד אל המלך, שאינו מציאות לעצמו, כ"א כל מציאותו היא מציאות המלך, יש כמה אופנים: כאשר הביטול וקבלת עול הם מצד האדם, העבד, שהוא קיבל על עצמו להיות עבד המלך, הרי בביטול זה יש בדקות גם תערובת של מציאות האדם, שהרי סיבת היותו לעבד וסיבת ביטולו הוא מצדו (העול שקיבל מרצונו); ואמיתית ענין הביטול הוא כאשר הוא בא לא מצד העבד, שהוא קיבל עליו אדנות המלך, אלא כאשר הוא בא לגמרי מצד המלך עצמו, שהמלך עושה אותו לעבד54.

וזוהי פנימיות הענין ד"כפה עליהם הר כגיגית"55, דאז נשלם הענין דעבדי השם בתכלית, שביטולם להקב"ה אינו תלוי במציאותם (שהם הקדימו נעשה לנשמע), אלא מצד הקב"ה, שאז הרי נוסף ע"ז שהביטול הוא בעצם מציאותם, הוא גם אמיתי ופנימי יותר, כי הם מוכרחים להיות עבדים לא מצד מציאותם אלא מצד הקב"ה.

וענין זה הי' אפשרי רק לאחרי שהי' אצל בנ"י הביטול דהתשוקה הגדולה לקבלת התורה, שעי"ז הגיעו לביטול גמור שמצד האדם להיות עבדי ה', ועד שהקדימו נעשה לנשמע, הנה אז כאשר כפה עליהם הר כגיגית נמשך ונפעל בהם הביטול שמצד הקב"ה שלמעלה ממציאותם, וחדר לתוך פנימיותם.

ט. וכשם שהוא ביצי"מ, דהזכות שהיתה לישראל שהקב"ה יעשה להם נס ויוציאם ממצרים, היא תשוקתם למ"ת, "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", עד"ז הוא בגאולה העתידה לבוא בקרוב ממש, דזכותם של ישראל הוא זכות הקיווי והצפי' להגאולה, כדאיתא במדרשים56,

שבזה נכלל ג"כ הכוסף והתשוקה לתורתו של משיח, ד"מפני57 זה נתאוו כל ישראל כו' לימות המשיח כו' לפי שבאותן הימים תרבה הדיעה והחכמה והאמת שנאמר58 כי מלאה הארץ דיעה את ה'. . מפני שאותו המלך שעומד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם",

שיהי' במהרה בימינו, תיכף ומיד ממש.

(משיחת ש"פ קדושים תשכ"ז)

הערות

  1. 53. בהבא לקמן ראה בארוכה ד"ה רני ושמחי תשכ"ז (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רפה ואילך ובהערות שם).
  2. 54. ראה במאמר שם הערה 28, דיש לומר, שזהו הטעם על זה שהשעבוד דעבד שמכרוהו ב"ד הוא שעבוד גדול יותר מהמוכר עצמו (דמכרוהו ב"ד רבו מוסר לו שפחה כנענית משא"כ המוכר עצמו, ועוד חילוקים — קידושין יד, ב), כי המוכר עצמו הוא ברצונו וכשמכרו אותו ב"ד הוא על כרחו.
  3. 55. ראה גם תפארת ישראל להמהר"ל שם בארוכה.
  4. 56. ילקוט תהלים רמז תשלו, ממדרש תהלים מזמור מ. הובא באבודרהם ס' תפלות יוהכ"פ בסופו. מדבר קדמות להחיד"א מערכת ק' אות טז. וראה בפרטיות לקו"ש ח"ל ע' 3182. וש"נ.
  5. 57. ל' הרמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב.
  6. 58. ישעי' יא, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. אגרות קודש ז'רט קדושין יד, ב
  2. לקוטי שיחות 262 מאותו ספר קדושין יד, ב
  3. לקוטי שיחות 178 מאותו ספר קידושין יד, ב ואילך
  4. לקוטי שיחות 153 מאותו ספר קדושין יד, ב
  5. לקוטי שיחות 154 מאותו ספר קידושין יד, סע"ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ד קידושין יד, א
  7. תורת מנחם בס"ד. ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז* קידושין יד, ב
  8. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז קידושין יד, ב
  9. שולחן ערוך ח קידושין יד, ב
  10. שו"ת א קדושין דף י"ד ע"ב
  11. שו"ת א קדושין דף י"ד
  12. אגרות קודש אגרת לח קדושין יד, ב
  13. אגרות קודש אגרת מח קדושין יד, ב
  14. אגרות קודש אגרת נג קדושין יד, ב
  15. אגרות קודש אגרת נז קדושין יד, ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמח דין חמץ שעבר עליו הפסח קידושין יד, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מהדורא בתרא לסימן רמג קידושין יד , ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מהדורא בתרא לסימן רנב וסי' דש קידושין יד , ב