א

סימן שנח

שאלה יהודי אחד הלך לכפרים באשתקד לקנות פרה חולבת ושאל מאינו יהודי א' אם יודע אצל מי אפשר לקנות פרה ואמר לו שערל פלוני מכפר פלוני מכר לערל השני פרה ונתן לו לברור מב' פרות איזה שירצה במקח א' וברר לו פרה מעוברת בולד ראשון ולמחר ילדה הפרה לזאת אפשר שתקנה אצלו הפרה הב' שנשאר והלך היהודי לערל הנ"ל וקודם בואו ראה הרועים בשדה ושאל מהם שיראו לו הפרה שמכר ערל הנ"ל והפרה הב' שנשאר אצלו וספרו לו הרועים ג"כ כנ"ל והראו לו הב' פרות. והנה הפרה הנ"ל שקנה הערל הייתה כחושה והדדי' שלה היו מלאים כמו בחולבות הגם שלא היו כ"כ הדדי' גדולים כמו אצל פרה שהיא טוב על חלב עד שהיה לפלא בעיניו למה ברר הערל את הפרה הלז אעפ"כ הדדי' היו אצל הפרה הנ"ל כמו בחולבות והלך משם היהודי לבית הערל הנ"ל לקנות אצלו הפרה הב' שנשאר ולא רצה למכור לו הפרה ומיד דברו עמו סיפר לו ממכירת הפרה על ברירה ושילדה למחר כמו שסיפר לו הערל הנ"ל ששאל אצלו וכמו שספרו הרועים. וזהו בקיץ הלז הלך יהודי אחר לכפר לקנות פרה חולבות ובא לבית ערל א' (הוא הערל הנ"ל שקנה הפרה הנ"ל) ושאל אצלו אם יודע אצל מי אפשר לקנות פרה חולבות טובה ואמר לו הערל אשר הוא באשתקד קנה פרה טובה אצל ערל פלוני ונתן לו ע"י ברירה מב' פרות ולמחר ילדה כמו שספרו הערלים הנ"ל לזאת תלך לערל פלוני שקניתי אצלו אשר אצלו פרות טובות ובקש ממנו היהודי הנ"ל שמא ימכור הוא הפרה הנ"ל שקנה מהערל פלוני הנ"ל והשיב לו הערל מחמת שאין לו כ"א פרה אחת הנ"ל (כי באשתקד מתו הפרות שלו ממגיפה וקנה אח"כ הפרה הנ"ל) א"א לו למכור אך היה מחליף אותה על פרה אחרת מחמת שבקיץ הלז עדיין לא ילדה והיא מעוברת ואין לו עתה חלב ממנה עד שתלד וסיפר לו ג"כ שהולד דאשתקד מפרה הנ"ל מכר אותה לערל פלוני בשמו. והלך היהודי מאתו לערל פלוני הנ"ל ולא קנה ממנו שלא הושוו על המקח וחזר לערל שאצלו הפרה הנ"ל וקנה ממנו הפרה (והולד דאשתקד מהפרה הנ"ל שאמר הערל שמכר אותה לערל פלוני ראה בשם אותה יהודי אחר וסיפר לו הערל שקנה אותה מערל הנ"ל בשמו כפי דברי הערל הנ"ל ממש) והפרה הזאת קניתי אותה מהיהודי הנ"ל. והנה בכדי להוציא מספק בכור מכרתי הפרה לערלית וקבלתי או"ג ועל המותר מעות ע"ק בק"ס מע"ק רק הדיר שכחו להשכיר להערלית ואמרו לה להערלית הפרה קנוי' לך מעכשיו בכ"מ שהיא כי הפרה היתה בשדה ואמרו לה להערלית שתלך לשדה לקבל את הפרה בכדי שתעשה משיכה כד"ת ולא הספיקה הערלית הנ"ל ביום הנ"ל לעשות משיכה ולמחר ילדה הפרה:

תשובה לרוב הטרדא לא הספיק הפנאי לעיין היטב רק אעפ"כ מפני כבודם ומפני האהבה עיינתי מעט ואם דעתם נוטה להתיר הנני נמנה עמהם ג"כ דלכאורה קנין הכסף הוי ודאי ספק עכ"פ בסוגי' הש"ס במקומה רפ"ב דבכורת די"ג א' מבואר להדיא משמי' דר' אושעיא דע"י מעות נפטרה מהבכורה וכ"פ הרמב"ם פ"ד מה' בכורות דין ה' ואף אם נאמר דגבי קנין ישראל מישראל העיקר כפי' ר"ת דקיי"ל כר' יוחנן ולוא נחשוב דעת רש"י לספק כמו שראיתי בכמה אחרונים מ"מ גבי עכו"ם אין מוכרח כ"כ דר' יוחנן פליג אר' אושעיא כמו דמשמע בתוס' דבכורות שם ד"ה רב אשי אמר במ"ש ומיהו יש לדחות דאפילו הכי כר' יוחנן אפשר כו' ע"ש וכ"כ בספר קצות החושן סי' קצ"ד סק"ג בשם התוס' דב"מ דמ"ח ועיין בתוס' דע"ז דע"א בד"ה שקילו זוזי ובמגיד פ"א מהלכות זכייה הלכה י"ד דמשמעות הש"ס שם דעכו"ם קונה בכסף וכ"מ פשט לשון הש"ס דקדושין דף י"ד שכל קנינו בכסף כו' וכ"מ בחולין פרק השוחט דל"ט סע"ב גבי אי אינש אלמא הוא לפרש"י וכ"כ הרשב"א שם בשם הרמב"ן. והיינו דאם מעות אינן קונות א"כ אינש אלמא הוא אין זה קנייה כ"א גזילה ונדחקו התוספת שאסור מדרבנן והרשב"א דימה לחמירא דבני חילא וע' בא"ח רס"י ת"מ שרבו החולקים ואף להרמב"ם שם אין ראיה מאחריות לכאן ובחידושי הר"ן כאן כ' ג"כ כפרש"י והרמב"ם וא"כ איך לא נימא דקנין כסף לא הוי ספק שקול עכ"פ וכד' המשנה למלך פ"ד מהלכות בכורות והניח בצ"ע מהראי' סי' קס"ח:

וכיון שכן בהצטרף לזה מענין שהדדי' היו בה כמו בחולבות והיא היתה כחושה ושעכשיו עם היותה שמינה הדדים אינן כן שזה כמעט ראי' ברורה דה"ל חולבות י"ל דשניהם יחד ה"ל ודאי רובא להקל כמו חולבות ממש דהא גם בלא סי' יש כאן שני ספיקות ספק שמא בכרה כבר ואת"ל לא בכרה שמא קנין כסף מהני ועם סי' הדדים ה"ל הספק דשמא בכרה כמו ספק הרגיל עכ"פ ואי לזאת בהצטרף לכל הנ"ל עוד המסל"ת וששלשה גוים כיוונו כולם לדבר א' דהוי קצת כמלדע"ג דלא משקרי כו' ועדיף משאר מסל"ת יש להקל ועיין בפ"ב דגיטין די"ט ע"ב מקרי להו לשני כותים זה שלא בפני זה במסל"ת ובש"ע ח"מ סי' ס"ח ס"ב ובב"י שם ריש הסימן וכתבתי מזה בתשו' א' בדיני עיגונא דאתתא גבי הודאת הרוצח ועש"ך סי' שי"ו סק"ב וצ"ל דעת התוספת והרא"ש כיון בלא המסל"ת הוא רק ספק בכור כדין המשנה א"כ יש להאמין מסל"ת כשאין מתכוין להשביח מקחו אבל הפר"ח סי' ס"ט סק"מ כתב שאין כן דעת התוספת והרא"ש מ"מ בנד"ז יש להקל: