ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבויקראשיחה א6

6

ניחוח", משא"כ בחטאת ואשם — אבל שם גם בקרבן תודה³⁷, שלא בא על חטא אלא להודות על נס שנעשה לו³⁸, לא נאמר "ריח ניחוח". וטעמא בעי³⁹.

וע"פ הנ"ל יש לומר טעם נוסף לכך שלא נאמר "ריח ניחוח" בחטאות ואשמות, כי בקרבנות אלו שבאים לכפר על האדם הרי עיקר הבאתם אינו צורך גבוה, "שאמרתי ונעשה רצוני", אלא בשביל האדם עצמו⁴⁰, שיתכפר לו עונו⁴¹.

ולכן לא נאמר "ריח ניחוח" בקרבן תודה, כיון שהוא הודאה על נס שהוצרך לנס ונעשה לו, א"כ הקרבה זו שייכת לתועלת שלו, דמאחר שהקב"ה עשה לו נס, הרי מובן, שהאדם צריך להודות על זה, וא"כ אין מודגש בקרבן זה שהוא בא לפעול "ריח ניחוח לה'", "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני".

ועיקר הדגשת הענין ד"ריח ניחוח", "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" הוא⁴⁰ בקרבנות נדבה⁴², שבזה מדובר בריש פרשתנו⁴³, שעל ידם מראה האדם שרוצה לנדב משלו להקב"ה, והיינו שאינו חושב אודות תועלת שלו, אלא רק ע"ד הקב"ה. ולכן קרבנות אלו גורמים "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני".

(משיחות ש"פ ויקרא וש"פ צו תשמ"ב; ש"פ שלח תשכ"ח)

הערות

37. ז, יב ואילך.
38. רש"י שם.
39. אלא שלכאורה י"ל, שזהו לפי שלא נזכר בקרא שם בפירוש ע"ד ההקרבה ע"ג המזבח, כ"א רק ע"ד הבאת החלות.
40. ראה גם עץ הדעת טוב (להרח"ו) פרשתנו (קכג, ב). מאמרי אדמו"ר האמצעי — דרושי חתונה ח"א (קה"ת, תשמ"ט) ע' מז. וראה זח"ג רמ, א. — ולהעיר ממנחות בסופה ובפרש"י שם.
41. אלא שלפ"ז גם בחטאת יחיד לא הול"ל "ריח ניחוח". ואכ"מ.
42. אף שישנו גם בקרבנות חובה (כבפ' תצוה ופ' פינחס שם). ולהעיר שבמנחת בכורים (פרשתנו ב, יד) שהיא חובה (רש"י שם), לא נאמר "ריח ניחוח" אלא רק "אשה לה'" (שם, טז).
43. כי אף שעולה מכפרת על עשה וכו' (כנ"ל) — הרי עיקר כוונת הכתוב היא לעולת נדבה, כמפורש ברש"י (כנ"ל) "בקרבנות נדבה דיבר הענין". ולהעיר דכל "עולה דורון היא" (זבחים ז, ב), "להיות נחת רוח לקונו" (אגה"ת פ"ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.