ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאפוריםשיחה א176

176

ובזאת ייבחן האדם אם עוסק בצרכי גופו לשם שמים, או לאו:

כאשר חיי נשמתו הם העיקר אצלו וחיי גופו הם טפל, וג"ז — כדי שיהי' הגוף בריא ושלם לעבוד את השם⁶⁰, אזי כל חיותו והנאתו הם בלימוד התורה וקיום המצוות, והתעסקותו בעניני הגוף הוא מתוך הכרח, עכ"פ — בלי הנאה⁶¹;

אבל כשעושה חיי גופו עיקר, הרי כאשר בא לעניני נשמתו הוא אומר "מה חובתי ואעשנה"⁶², ואילו כשהמדובר בנוגע לצרכי גופו, מושקע בהם ועוסק בזה מתוך תענוג — "נהנין" מעניני נפשו הבהמית.

וזהו הלימוד של ימי הפורים, שכל ההצלה של ימים ההם היתה קשורה בזה, שהיהודים הכירו שההנאה מ"סעודתו של אותו רשע" היא נגד עצם קיומו (טבעו האמיתי) של עם ישראל, ועי"ז זכו להצלה וגאולה,

ומיסמך גאולה לגאולה⁶³, גאולת פורים לגאולת פסח — ועד וכולל יציאה אמתית ממצרי והגבלות הגוף

— וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות⁶⁴, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

(משיחות פורים תשכ"ב, תשכ"ז)

הערות

60. כי היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת[ednref_40_*]) השם הוא (רמב"ם הל' דעות רפ"ד).
61. ראה טור שם (בסוף הסימן) "ועל הדרך הזה[ednref_41_*] זקף רבינו הקדוש אצבעותיו למעלה. . ואמר. . שלא נהניתי מהם (כתובות קד, א) אלא לש"ש". ובשל"ה עשרה מאמרות מ"ח (נו, ב ואילך בהגהה) דאף שלא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' (ע"ז יא, א. וכקושיית התוס' שם) — "לא עשה זה בשביל הנאה דהיינו שיהנה הגוף רק. . שיהי' חזק לעבודת הבורא, ואז הלשון. . מדוייק שאמר לא נהניתי כלומר אע"פ שאכלתי לא עשיתי בשביל הנאה"[ednref_42_**] — בדוגמת הנת"ל בנדו"ד, שהחטא לא הי' בזה שאכלו מהסעודה כ"א בזה ש"נהנו מסעודתו".
62. ל' חז"ל — סוטה כב, ב.
63. מגילה ו, סע"ב.
64. מיכה ז, טו. [edn_40_*] ) לכאו' כצ"ל, כמשנ"ת כמ"פ (לקו"ש ח"ב ע' 531. ועוד). [edn_41_*] ) ולא ממש — שהרי זוהי הנהגת רבנו הקדוש, וכלשון אדה"ז שבהערה (בשוה"ג) שלאח"ז — אא"כ מי [אף שמעין זה שייך אצל כאו"א, שלכן הביאו אדה"ז בתניא. וראה שיחת ש"פ תשא תשכ"ח (הועתק גם בליקוט פירושים כו' לתניא שם) שמטעם זה מדייק אדה"ז "רבינו הקדוש". ע"ש באורך]. [edn_42_**] ) וי"ל שזוהי כוונת אדמו"ר הזקן בתניא (פ"ח) "ולכן צריך. . לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה. . אא"כ מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש" — דאם כפי' התוס (ע"ז שם) שהוא לא אכל מהחזרת כו' (רק אוכלי שולחנו) — מהי הרבותא בזה שהמתנהג ככה אינו צריך לחיבוט הקבר? אלא — שאע"פ שאכל לא נהנה מזה, כדברי השל"ה שבפנים ההערה.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח לקו"ש חל"א ע' 176

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.