ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאתצוהשיחה א162

162

"רוח הקודש לובש את הכהן. . ורואה. . במראה הנבואה", ולעיל בהל' יסודי התורה³⁸ "אין הנבואה חלה אלא כו' מיד רוח הקודש שורה עליו" —

מ"מ, מצינו במורה נבוכים³⁹ אריכות הביאור בדרגות שונות של נבואה, כולל החילוק בין "רוח הקודש" ל"נבואה". ומבאר שם, שדרגת כהן גדול הנשאל באורים ותומים נכלל ב"מדרגה הב'" שבכללות נקרא "רוח הקודש", ומדרגה זו של נבואה היא "בעת היקיצה והשתמש החושים על מנהגיהם"⁴⁰. אבל בהגדרת הנביאים כתב הרמב"ם לעיל בהלכות יסודי התורה⁴¹ "הנביאים מעלות מעלות הן. . וכולן אין רואין מראה הנבואה אלא בחלום בחזיון לילה. . וכולן כשמתנבאים אבריהן מזדעזעין וכח הגוף כשל ועשתונותיהם מתטרפות כו'". הרי שגדר "נביאים" כפי שמתבאר בספר היד כולל רק נביאים ממש (ולא מי שמדבר רק ברוח הקודש, שזהו גם "בעת היקיצה והשתמש החושים על מנהגיהם").

ומזה מובן, שאף שהרמב"ם כותב שבני הנביאים לובשים אפוד בד "להודיע כי הגיע זה למעלת כהן גדול שמדבר. . ברוח הקודש" — כוונתו רק בכללות (ע"ד מ"ש בהל' יסוה"ת גבי נביאים "רוח הקודש שורה עליו"), אבל בפרטיות הרי הם למעלה ממעלת כהן גדול המדבר ברוח הקודש.

ולכאורה חידוש גדול הוא, אבל לכאורה בלאה"כ מוכרח לומר כן, שהרי בנוגע לנביאים, מבאר הרמב"ם בארוכה בהל' יסודי התורה שם³⁸, שדרושים כו"כ תנאים והכנות — "אין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם. . בעל דעה רחבה נכונה עד מאד. . שלם בגופו. . מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם. . ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהי' לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים. . דעתו פנוי' תמיד למעלה. . להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות כו'" (כמו שמאריך שם) — שאין תנאים אלו במינוי כהן גדול; ומצינו רק ש"כהן גדול צריך שיהי' גדול מכל אחיו הכהנים בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה"⁴² — שאין זה בערך כלל להתנאים הנדרשים מאדם שרוצה להגיע לדרגת הנבואה (שזהו⁴³ ענין "בני הנביאים" — שמתנהגים בכל תנאים אלו ומבקשין להתנבא)⁴⁴.

ויש לומר, שזהו גם הטעם שהיו בני הנביאים חוגרים אפוד בד דוקא — לרמז על מעלתם לגבי כה"ג "שמדבר על פי האפוד והחושן ברוח הקודש". כי החושן והאפוד הרי הם משמונה בגדים, בגדי זהב; אמנם "(אפוד) בד" הרי הוא ע"ד "בגדי בד" של כה"ג, בגדי לבן, שהי' לובש בכניסתו לקדש הקדשים ביום הכפורים⁴⁵.

הערות

38. פ"ז ה"א.
39. ח"ב פמ"ה.
40. וראה גם רמב"ן פרשתנו שם. בחיי ברכה לג, ח.
41. פ"ז ה"ב.
42. הל' כלי המקדש ריש פ"ה.
43. ראה רמב"ם הל' יסודי התורה שם ה"ה.
44. ראה אברבנאל פרשתנו (בביאור שאלה הח'. ע"ש) שמבאר הטעם לאו"ת, שהוא "לקלות מדריגת רוה"ק בהיקש של מדריגות הנבואה, ולכך היתה נבואה צריכה זמן והכנה ראוי' אלי'. אמנם האורים והתומים, הכהן המוכן, הי' מספיק לו התבוננות והכנהמה להשגת תשובתם, מה שלא הי' כן בנבואה". ולהעיר מסוטה מח, ב ובעיון יעקב לע"י שם.
45. הל' כלי המקדש פ"ח ה"ג. הל' עבודת יוהכ"פ רפ"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.