ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאתרומהשיחה ב144

144

שאלה המתעוררת בכללות הסיפור [כי השאלה מהיכן היו העצים אפשר לתרץ באופנים אחרים, כנ"ל], אלא מפני פירוש לשון הכתוב, שבו מודגש שהדברים שנדבו למלאכת המשכן היו מוכנים בידם ולא היתה חסרה אלא הקיחה, כנ"ל.

ג. ויש לומר, שזוהי גם כוונת רש"י בפירושיו עה"פ19 "ותכלת וארגמן גו'", וז"ל: ותכלת, צמר צבוע בדם חלזון וצבעו ירוק. וארגמן, צמר צבוע ממין צבע ששמו ארגמן. ושש, הוא פשתן.

דלפום ריהטא משמע שרש"י בא לפרש מה הם שלשה דברים הללו20. אבל אינו מובן:

א) סו"ס לא פירש רש"י מהו "ארגמן" (וכותב רק שזהו צבע "ששמו ארגמן")!

[ויש להוסיף: מצינו פלוגתא בזה בין הרמב"ם והראב"ד, שהרמב"ם21 פי' "שהוא הצמר הצבוע אדום" (ועד"ז פי' האבן עזרא כאן "כדמות אדום"), ובראב"ד22 פי' ש"ארגמן ארוג משני מינין או משלשה צבעין על כן נקרא ארגמן".

והנה זה פשוט שרש"י לא ס"ל כהראב"ד, שהרי כותב "מין צבע ששמו ארגמן" — הרי שזהו שם של צבע אחד (ולא — כמה צבעים ארוגים יחד)23. גם מסתימת לשון רש"י "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שלא ס"ל שהוא "אדום"24 — דא"כ הו"ל לפרש (כמו שפירש ש"תכלת. . צבעו ירוק"). ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שיטה שלישית — ש"ארגמן" הוא צבע בפני עצמו25.

וא"כ העיקר חסר — שהי' צריך לבאר מהו צבע ארגמן26].

ב) מדוע צריך רש"י לפרש ד"שש הוא פשתן" — הרי כבר מצינו לשון "שש" לעיל בפ' מקץ27, "וילבש אותו בגדי שש", ושם לא פרש"י כלום28, ועכצ"ל מפני שפירושה של תיבת "שש" ידוע אפילו ל"בן חמש למקרא" (המבין בפשטות לשון הקודש) ואין צורך לפרשה. ומדוע הוצרך לפרשה כאן?

ד. ולכן נ"ל שעיקר כוונת רש"י בפירושיו כאן אינה לבאר מה הם שלשת הדברים הללו, אלא לתרץ את השאלה הכללית הנ"ל המתעוררת בכתובים כאן — "מאין היו להם במדבר" דברים הללו:

הערות

  1. 19. כה, ד.
  2. 20. וצ"ע שלא פירש מהו "תולעת שני", כמו שפי' לקמן בפ' מצורע (יד, ד) "שני תולעת". וראה לקמן הערה 35.
  3. 21. הל' כלי המקדש פ"ח הי"ג.
  4. 22. בהשגות שם.
  5. 23. וי"ל, שלא ניחא לי' לרש"י פירוש הראב"ד, כי החידוש דריבוי גוונים הוא ב"עורות תחשים", כפרש"י (כאן ד"ה תחשים). ומסתבר שארגמן הו"ע בפ"ע (ובפרט שעורות תחשים היו ענין נסי רק "לשעה", כפרש"י (הנ"ל). אבל ראה לעיל ע' 136).
  6. 24. ואולי י"ל כי תולעת שני הוא צבע אדום (כרשב"ם עה"פ. וראה גם ראב"ע. ועוד. וכ"ה בפרש"י ישעי' א, יח. וראה רש"י גיטין סט, ב ד"ה אהלא. רש"י ע"ז כח, ריש ע"ב ד"ה שב. וברש"י מצורע שם: צמר צבוע זהורית). ולהעיר גם מ"עורות אלים מאדמים" (אלא שיש כמה סוגי צבע אדום. ואכ"מ).
  7. 25. וראה תו"ש עה"פ (אות מו) ובמילואים לשם ס"ב (נדפסו בסוף כרך כב).
  8. 26. ע"ד שפי' מהו צבע תכלת. ולכאורה דוחק לומר שהי' ידוע ומפורסם במקומו של רש"י איזה צבע נק' "ארגמן" ולא הוצרך רש"י לפרשו (ולהעיר מרש"י ב"מ כא, א (במשנה): צמר סרוק ומשוך. . וצבוע ארגמן ומצויין הן). ובפרט שמפשטות לשון רש"י "ממין צבע ששמו ארגמן" (ולא בקיצור "צמר צבוע ארגמן") משמע, שאינו צבע ידוע.
  9. 27. מא, מב.
  10. 28. וראה משכיל לדוד כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.

  1. שארית יהודה סימן נג גטין סט, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד. ב"מ כא, ב
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. ב"מ כא, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז. ב"מ כא, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י. ב"מ כא, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו ב"מ כא, ב
  7. תורת שמואל שי ב"מ כא, א
  8. שולחן ערוך (ב) ב"מ כא, ב
  9. אגרות קודש אגרת מה ב"מ כא, ב
  10. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א ב"מ כא, א
  11. כתר שם טוב פד ע"ז כח, ב
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשח"י. ע"ז כח, סע"ב
  13. שולחן ערוך יט עבודה זרה כח, ב
  14. שולחן ערוך ג ע"ז כח, א
  15. שולחן ערוך ד ע"ז כח, א
  16. שולחן ערוך ו ע"ז כח, א
  17. שולחן ערוך ז ע"ז כח, א
  18. שולחן ערוך יט ע"ז כח , א
  19. שולחן ערוך לה ע"ז כח, א
  20. שולחן ערוך מג ע"ז כח, א
  21. שולחן ערוך מה ע"ז כח , ב
  22. שולחן ערוך מה ע"ז כח, א
  23. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>יד</h4> ע"ז כח, סע"ב
  24. שיעורי הלכה למעשה הלכות נדה ע"ז כח, א
  25. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכח דין חולה בשבת ע"ז כח, א