שי
עכ"ז אופן קבלת חיותם הוא שיהיו מובלעי' במקור חיותם פי' שיהי' תמיד בטלים בבחי' האין המהוה אותם ולא יהי' נפרדים ממנו לגמרי, כ"א בזאת הם נפרדים במה שמרגישים חיותם להרגש מציאות נבדל כמו אדם חי שמרגיש חיותו, משא"כ כשנפרדים ממקורם ה"ה מתים היינו שנפסק הרגש חיותם כמו המת שנפרד נשמתו המחי' הגוף, שהגוף קיים לפי ששרשו הוא מבחי' סוכ"ע, וחיותו מבחי' ממכ"ע נפרד מהגוף כו'.
ובמ"א נת' שלפי שעולם הבריאה הוא ראשית התהוות היש לכן שם מורגש יותר בחי' האין46 המהוה היש. וגם לפי' זה מוכרח לומר שגם לאחר שמרגישים את האין יותר מ"מ בחי' האין הוא בבחי' העלם והסתר מהם, דאל"כ לא הי' יכול להוות ע"ד יש מאין כ"א בחי' השתלשלות עו"ע כמ"ש בד"ה מי כמוכה באלים47 באריכות, וגם לא הי' נק' בשם אין, כי ש' אין פירושו שאינו מושג48 כמו והחכ' מאין תמצא49 שנק' בשם בחי' מציאה שענין המציאה פירושה שלא נודע כלל מאין באה, עד שחייב להכריז50 אולי יתודע ע"י הסימנים מי הוא בעל החפץ הזה כו'. ועד"ז פי' האין המהוה היש הוא ג"כ על דרך זה שהוא אינו מושג כלל, דאל"כ אינו נק' אין כ"א עילה כו'. וא"כ במה יודע איפה בבחי' עולם הבריאה בחי' האין מאשר יודע ביצירה ועשייה כו', א"ז כ"א בבחי' ידיעות51 המציאות ובהרגש חיותו שמה שהוא חי ה"ה מרגיש יותר שיש דבר המחי' ומהוה אותו מכמו ההרגש ביצירה ובעשייה כו', ונברא באופן כזה שיהי' תמיד מובלע בחיותו, וכשיפסוק מלהיות מובלע יופסק חיותו. כמו שמצינו גם בנבראים שביבשה כמו בצומח שכ"ז שצומחים מוכרחים להיות מקושרים להארץ, וכשיבדילו ביניהם לא יצמח כלל, רק לאחר שכבר נצמח אז יכולים להבדילו מהארץ, ובברואים שבים גם לאחר שכבר נגדל כל צרכו מוכרח להיות במים שאל"כ יופסק חיותם. ועפ"ז יובן שבנשמות שמעלמא דאתכסיא שמפני שמוכרחים להיות תמיד מובלעים במקורם הוא בחי' האין המהוה אותם, לכן גם בהיותם מלובשים בגוף בעשייה הגשמיית בחי' ארץ שאם היות חיבור נשמתם בגופם הגשמי תלוי באכו"ש הגשמיות שמקבלים חיותם מהארץ גם בהיותם נפרדים ממנה כמו בהיותם באויר או שטים ע"פ המים, וגם כל עיקר קבלת חיותם אינו ע"ד להיות מובלע (כמו כל הנבראים שמעלמא דאתגלייא51 כו') מ"מ שרש נפשם גם בהיותם בגוף הוא מובלע בבחי' האין המהווהו כו', וה"ה נברא שיש בו בחי' ביטול יותר מכמו הנבראים שמעלמא דאתגלי', וע"ד משה דכתיב בו מן המים משיתיהו52, פי' שנמשך מעלמא דאתכסיא לעלדאת"ג, הי' כבד פה וכבד לשון53 שלא הי' יכול
הערות
- 46. שעולם הבריאה . . מורגש . . האין : ראה גם סה"מ תרנ"ב ס"ע ח ואילך. תרנ"ד ע' קנז. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' לו. תרס"ב ע' שנז. המשך תרס"ו ע' תפד.
- 47. בד"ה מי כמוכה באלים : סה"מ תרכ"ט ע' קסא.
- 48. אין פירושו שאינו מושג : ראה תו"א בשלח סו, ב. לקו"ת צו יא, ד. בהר מב, ד.
- 49. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב.
- 50. המציאה . . שחייב להכריז : ב"מ כא, א במשנה.
- 51. ידיעות : כ"ה בגוכתי"ק.
- 51. שמעלמא דאתגלייא : ראה לעיל הערה 35.
- 52. מן המים משיתיהו : שמות ב, י. ראה תו"א בשלח סב, ג.
- 53. כבד פה וכבד לשון : שמות ד, י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות 144 ב"מ כא, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד. ב"מ כא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. ב"מ כא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז. ב"מ כא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י. ב"מ כא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו ב"מ כא, ב
- שולחן ערוך (ב) ב"מ כא, ב
- אגרות קודש אגרת מה ב"מ כא, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א ב"מ כא, א