ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגחג השבועותשיחה א24

24

וזהו תוכן החידוש הנ"ל דמתן תורה, שגם במציאות העולם, בתחתונים, יהי' ניכר אמיתיות מציאותו.

ה. ע"פ הנ"ל יש לבאר ג"כ זה שבמ"ת היו "קולות וברקים וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה"⁶⁵:

אם נפרש כפשוטו לבד — שכוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם, בבני ישראל, הרי לכאורה גילוי כבוד השם עצמו, "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם"⁶⁶, די לפעול בהם יראה וחרדה זו, ואדרבה, החרדה מחמת קולות וברקים כו' היא חרדה השייכת בעיקר להגוף ואילו היראה וחרדה מצד גלוי כבוד השם פנים בפנים, היא פעולה עמוקה וגדולה ופועלת (גם) בהנפש ועד בנשמתא דנשמתא. ובכ"ז היו קולות וברקים כו' ענין עיקרי בההתגלות דמ"ת?

אלא דהן הן הדברים, שתוכן ענין ה"רעש" במתן תורה (הקולות ורעש כו', ויחרד כל העם אשר במחנה, ובלשון הכתוב⁶⁷ "ארץ רעשה") אין זה רק רעש הנשמע לאוזן הגשמי שהי' כפרט נוסף בהכנה והקדמה למתן תורה, אלא הוא רעש בתוכנו הרוחני: מחמת החידוש דמ"ת שבכל פרט בהבריאה וכל הבריאה כולה הי' נראה שאמיתית מציאותה היא לא מה שנראה ונגלה לעיני בשר, שהוא דבר ויש בפני עצמו, אלא מקורו שנתהווה מאמיתת המצאו דהבורא.

ו. תורה היא מלשון הוראה⁶⁸, וכ"ש וק"ו כשמגיע היום בשנה שבו ניתנה תורה לישראל, דהימים האלה נזכרים ונעשים⁶⁹ — שכאו"א מישראל צריך ללמוד הוראה מקריאת התורה וההפטרה דיום חג השבועות. וע"פ הנ"ל יש לומר, שיש בזה הוראה בשני הפרטים, בעבודתו בעצמו ובעבודתו בזולת:

אף שבנוגע למעשה מרכבה נאמר "אין דורשין כו' אא"כ הי' חכם ומבין מדעתו"³⁰, ה"ז דוקא "במעשה מרכבה" כפי שהם בתורה שבכתב ושבתושבע"פ — כתובה בלשון הסוד שבתורה⁷⁰ (פרטי מרכבת יחזקאל, ספרא דצניעותא וכו'); אבל בנוגע ללימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה על ידי האריז"ל ונתבארה על ידו, ואמר שבא הזמן ש"מצוה לגלות זאת החכמה"⁷¹, הרי כאו"א מחוייב בזה⁷², ובפרט לאחרי עוד זמן — שנתבארה בתורת החסידות, ובמיוחד ולאחרי שנתבארה בלשון חכמי תורה בלשון דהבנה והשגה באופן ד"יתפרנסון"⁷³, הרי זו "מצוה⁷⁴ רמה ונשאה. . דע⁷⁵ את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם".

הערות

65. יתרו יט, טז.
66. שם כ, יט.
67. תהלים סח, ט.
68. זח"ג נג, ב. גו"א ר"פ בראשית בשם הרד"ק.
69. מג"א ט, כח. וראה רמ"ז בספר תיקון שובבים, הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.
30. משנה חגיגה יא, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
70. משא"כ רוב התורה — אף שכל התורה (כדברי השל"ה (יג, ב. קסא, א ואילך. וראה עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ג פכ"ג)) מדברת בעליונים ורק מרמזת בתחתונים — כתובה ונאמרה בלשון בנ"א דוקא.
71. תניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב).
72. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד. וראה ג"כ הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות.
73. לשון התקו"ז (ת"ו בסופו). וראה הקדמת מקדש מלך לזהר "כשיפורש להם אמיתות מאמריו". וראה כסא מלך לתקו"ז שם — הועתק בלקו"ש חט"ו ע' 42 הערה 9.
74. ל' אדה"ז בתניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב. וראה לוח התיקון שם).
75. דה"א כח, ט.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח לקו"ש חל"ג ע' 24

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.