ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לוישלחי"ט כסלו171

171

חסידות, והוזקק להוראה מפורשת מרבותיו ש"אדרבה, לכשתצא תאמר יותר"?

ב. ויובן זה בהקדים ביאור דברי האריז"ל⁷ ש"דוקא בדורות אלו⁸ האחרונים מותר ומצוה⁹ לגלות זאת החכמה" — אף שבדורות הראשונים היתה חכמת הקבלה "נסתרה¹⁰. . ונעלמה מכל תלמידי חכמים כ"א ליחידי סגולה ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים כדאיתא בגמ'¹¹"—

דלכאורה: מכיון שהורו חז"ל ש"דברים שהן כבשונו של עולם ("סתרו של עולם") יהיו תחת לבושך"¹², וע"פ דין הגמ'¹¹ יש כמה תנאים והגבלות באופן גילוי חכמה זו (וכן נפסק להלכה ברמב"ם¹³) — איך הותר בדורות אחרונים "לגלות זאת החכמה"?

והביאור בזה — ובהקדים:

מובן, שהתנאים וההגבלות בלימוד חכמת האמת אינם מפני איסור מצד החפצא דתורה (שחלק זה שבתורה — צריך בעצם להיות בהסתר), אלא מפני חסרון בהגברא, דכיון שרוב בנ"א אינם יכולים לעמוד על דברים אלה, לכן לימוד זה עלול להביא לידי היזק (ע"ד "לא¹⁴ זכה נעשית לו כו'"). אבל מצד החפצא דתורה, הרי חכמה זו היא חלק מתורתנו הקדושה השייכת לכאו"א מישראל — "מורשה קהלת יעקב"¹⁵, וכל אחד ואחד מישראל חייב ללמוד אותו¹⁶ (כמו שמחוייב ללמוד שאר כל התורה כולה).

ובפרט ע"פ דברי הרמב"ם בסוף ספר היד¹⁷, וז"ל: "ובאותו הזמן. . לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר¹⁸ כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". הרי להדיא, שבימות המשיח יהי' עסק כל העולם לדעת את ה', היינו ש(עיקר) עסק התורה אז¹⁹ לא יהי' בלימוד הלכות התורה הנגלות לנו ולבנינו, אלא בידיעת הבורא, "דברים הסתומים", וזה יהי' "עסק כל העולם", ובאופן ד"כמים לים מכסים", ומובן שלא יהיו ההגבלות ד"אין דורשין. . (אפילו) ביחיד אא"כ כו'"²⁰.

ולכאורה ה"ז היפך פסק הרמב"ם עצמו ע"ד התנאים וההגבלות בלימוד חכמות אלו (והרי גם בימות המשיח לא תתבטל שום הלכה כו' מהלכות התורה)? ועכצ"ל, שכל האיסור מלכתחילה אינו אלא מפני שבזמן הזה אא"פ לרוב בני אדם לעמוד על חכמות אלו, ולכן קבעה

הערות

7. ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפסה ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע). ועוד.
8. ל' אדה"ז — תניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב). — ואולי צ"ל אלה[ednref_38_*].
9. ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב) שהיא "מצוה רמה[ednref_39_*] ונשאה ואדרבה עולה על כולנה".
10. ל' אדה"ז בתניא שבהערה 8.
11. חגיגה יא, ב ואילך. שם יג, א.
12. חגיגה יג, א ופרש"י שם.
13. הל' יסודי התורה ספ"ב. שם פ"ד הי"א ואילך.
14. יומא עב, ב.
15. ברכה לג, ד. וראה רמב"ם הל' ת"ת רפ"ג.
16. כפסק אדה"ז בהל' ת"ת שלו פ"א ס"ד — ראה לקמן בסוף השיחה.
17. הל' מלכים ספי"ב.
18. ישעי' יא, ט.
19. ראה בכ"ז — אגה"ק סו"ס כו. עיי"ש.
20. משנה חגיגה רפ"ב. רמב"ם הל' יסוה"ת שם. [edn_38_*] כלשון תורה (אף שבל' חכמים רגיל "אלו"). [edn_39_*] כצ"ל — ראה לוח התיקון לתניא שם.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ל ע' 171
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י. לקו"ש ח"ל ע' 171

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.