ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לתולדותשיחה ג119

119

לבנות ולסעד בעצמם כו' (דכתיב³¹ ויבאו האנשים על הנשים וכתיב³² וכל אשה חכמת לב בידי' טוו³³) — הרי בנין המקדש הוא מ"ע שהזמן גרמא, ד"אין³⁴ בונין את המקדש בלילה שנאמר³⁵ וביום הקים את המשכן, ביום מקימין לא בלילה".

וי"ל שב"הכל חייבין כו'" אין כוונתו של הרמב"ם לומר שזהו חובת גברא, אלא שהוא דין בחפצא דהמקדש, וכעין דין הסמוך באותה ההלכה: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין", דאף שכתבו כבר בהל' ת"ת³⁶, חזר וכפל הדין כאן ללמדנו, דמה שאין מבטלין תינוקות של בית רבן הוא לא רק מחמת חיוב ת"ת שאינה נדחה אפילו בשביל בנין בית המקדש, אלא שזהו דין בבנין ביהמ"ק³⁶, שגם מצד ביהמ"ק אין מקום לבטל תשב"ר לבנין (ובפרט את"ל — שהלימוד של תשב"ר מסייע בקיום בנין הבית) — עד"ז הוא בהדין ד"הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים", שאינו חובת גברא לקיים מצות ועשו לי מקדש (שעל הציבור), אלא שהוא חיוב מצד המקדש, שגדר בנין המקדש מחייב שבנינו יהי' על ידי הציבור "ועשו" עשיית כלל ישראל (ולכן שייך זה לכל ישראל, אנשים ונשים).

ב) כשם שהוא בנוגע למעשה הבנין, כן הוא גם בשייכות למקום הבנין וצורתו וכו', שבזה תלוי' קדושתו — דאף ש"ושכנתי" דהקדושה במקום זה באה משמיא, צ"ל בזה מקודם קיום מצות "ועשו", הכנה ע"י האדם,

וי"ל שכולל יתרה מזה "שידרוש", יתייגע למצוא את המקום וכו'. וכדאיתא בספרי³⁷ "יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומוצא³⁸ ואח"כ יאמר לך הנביא". והיינו לפי שהמכוון והמטרה של הציווי "ועשו לי מקדש" הוא, שהמקדש (לא יהי' מתנת חנם מלמעלה, אלא) יבא ע"י עשי' ויגיעת האדם, באופן של "דרוש"³⁹ — בדוגמת "באר", שבא ע"י תפיסת ידי אדם באופן של עבודה ויגיעה, חפירת בארות.

ה. עפ"ז מובן החידוש בבתי המקדש על המשכן שעשה משה במדבר, וכן החילוק בין בתי המקדש עצמם:

במשכן נאמר⁴⁰ "והקמות את המשכן

הערות

31. ויקהל לה, כב.
32. שם, כה.
33. כס"מ לרמב"ם שם.
34. רמב"ם הל' בית הבחירה שם.
35. בהעלותך ט, טו.
36. פ"ב סה"ב.
36. ועד"ז הוא תוכן שאר הדינים שבהלכה זו ברמב"ם, לא כ"כ בחיובי ואיסורי גברא, כ"א מצד החפצא דמקדש: "אין בונין את המקדש בלילה שנא' וביום הקים את המשכן ביום מקימין ולא בלילה" — שלכמה מפרשים (ראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג עשה יג — קיג, סע"ב ואילך), אינו מצד האיסור שבדבר, אלא משום הביהמ"ק, דהקמת לילה פסולה להקרבת היום (ירושלמי יומא פ"א ה"א); "ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים" — אינו לפי שאז הוא זמן מלאכה של הגברא "דזמן מלאכה הוא מהנץ ולא מעמוד השחר" כ"א הוא "משום כבוד ביהמ"ק הוי מקדמי טפי" (תוד"ה פועל — ב"מ פג, ב); "ואין בנין ב"ה דוחה יו"ט" ג"כ אינו (רק) משום האיסור שעל הגברא במעשי הבנין, כ"א מצד החפצא דביהמ"ק עצמו, שהרי למדוהו מהכ' (קדושים יט, ל) "את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו (אני ה' כולכם חייבים בכבודי אתם) והמקדש חייבין בכבודי כו'" (פרש"י שבועות טו, ב מיבמות ו, א). ואכ"מ.
37. ראה יב, ה. וראה מלבי"ם שם.
38. ביל"ש עה"פ: דרוש ואתה מוצא.
39. ראה לקו"ש חל"ד ע' 203 (וש"נ) בענין ה"דרישה".
40. תרומה כו, ל.

מצוטט ב־1 עמודים

שולחן ערוך י לקו"ש ח"ל ע' 119

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.