55

הערות

1. 1. פרשתנו יט, ל. פסוק זה נאמר גם בס"פ בהר (כו, ב). ובסמ"ג (עשה קסד) למד שמירת המקדש משם: כתוב בס"פ בהר כו'. אבל דרשת התו"כ על שמירת מקדש היא על הפסוק דפרשתנו (וכן פרש"י עה"פ כאן — לא יכנס כו'). וגם בחינוך (מצוה רנד) מבאר המצוה בפרשתנו. וביראים סי' שכד "דכתיב בפ' קדושים". אבל ביראים השלם סי' תט הביא מפרשת בהר. וראה לקמן הערה 7.
2. 2. יבמות ו, סע"א ואילך (כנסמן בכס"מ). תו"כ פרשתנו עה"פ.
3. 3. בה"ב.
4. 4. יבמות שם, ריש ע"ב ד"ה יכול (בפי' הא').
5. 5. בגמ' לפנינו "אדם ממקדש", אבל בתוס' נעתק כבפנים. וכ"ה בעין יעקב. ובכ"מ.
6. 6. וראה גם פי' עיון יעקב לע"י: קשה מהיכי ס"ד כבר הזהירה תורתנו אנכי ולא יהי' לך.
7. 7. לכאו' י"ל (ראה תועפת ראם ליראים השלם שם אות ב), שתלוי אם הלימוד הוא מפרשתנו או מפ' בהר: בפ' בהר נאמר לפנ"ז (כו, א) לא תעשו לכם אלילים גו' ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עלי', ודרשו רז"ל (מגילה כד, ב) עלי' אי אתה משתחווה בארצכם אבל אתם משתחווים על האבנים של ביהמ"ק (וראה גם פרש"י עה"פ), ולכן צריך לשלול "לא ממקדש אתה ירא להשתחוות לו אלא ממי שהזהיר כו'"; אבל באם לומדים מפרשתנו אין כ"כ מקום לקס"ד זו.
8. 8. פירוש הרי"ף לע"י (בפי' הגמרא). ועד"ז במהר"ם שיק (לתרי"ג מצות) מצוה רנה.