2
רשעים, להענישם "בדרך נקמה להשמיד להרוג ולאבד", כ"א) "להאריך אפי' ולגבות דילי'9 — בדרך פרעון"; כי "אלו הי' נברא העולם במאמר אחד לבד אז הרשעים המאבדים את העולם ברשעתם. . הם פוגמים אותו המאמר שבו נברא העולם. . ולא נשאר דבר בלתי פגום כי הכל נברא במאמר אחד ואין מקום להאריך אפו עליהם. . כי כבר פגמו את הכל. אמנם עתה נברא בעשרה מאמרות. . כדי להפרע מן הרשעים בדרך פרעון ולא בדרך נקמה".
אמנם, פירוש זה מסביר רק שגם הענין ד"להפרע מן הרשעים" הוא תוצאת טובו וחסדו של הקב"ה (שרוצה להאריך אף גם לרשעים10), אבל עדיין אינו מתרץ כלל מה שהתנא מקדים פרעון הרשעים לשכר הצדיקים. שהרי הענין ד"להפרע מן הרשעים" הוא סו"ס טעם נוסף בכוונת בריאת העולם בעשרה מאמרות (כדי שתבוא תועלת גם לרשעים), אבל עיקרו, לכאורה, הוא בשביל נתינת שכר לצדיקים, שכר גדול יותר כי מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.
ג. ויובן בהקדם קושיא כללית:
בהמשך הפרק מובאים כמה דברים שמספרם עשרה — וצריך ביאור: מדוע לא הובא דבר הכי עיקרי — שהתורה ניתנה בעשרת הדברות?
[ואין לומר שזהו משום שבדבר זה אין חידוש, כי מפורש בתורה שהם "עשרת הדברים"11 — כי גם בין הדברים המפורטים ישנם כאלה שידוע ומפורש שהם במספר עשרה, ולדוגמא: "עשרה12 נסיונות נסו אבותינו כו' שנאמר13 וינסו אותי זה עשר פעמים"14].
ובפרט ע"פ מאמר חז"ל15 עה"פ16 "עשרה עשרה הכף בשקל הקודש", שהעשרה מאמרות מכוונים כנגד עשרת הדברות17, דמזה מוכח שהמספר דעשרה מאמרות (שבו פתח התנא) שייך להמספר דעשרת הדברות.
ד. וי"ל נקודת הביאור בכל זה:
הטעם שהתנא מפרט את אלה הדברים הקבועים במספר עשרה, הוא להדגיש בזה את גודל חשיבותם של דברים אלו — כי עשר הוא "מספר השלם". וכפי שאנו מוצאים שלימות מספר זה בנוגע לכמה ענינים, וכמובא בספרים18; לדוגמא: א) כל דבר הוא בעל שלש קוטרים, אורך רוחב ועומק, וכל אחד מהם כלול מג', ראש תוך סוף (סת"ר), וביחד עם המקום ה"סובלם" הרי זה מספר עשר. ובלשון הרמב"ם19: העצם וט' המקרים. ב) בחיי האדם, שכל עשר שנים הן תקופה בפ"ע, כסיום הפרק "בן עשרים כו' בן שלשים כו'"; ג) בנפש האדם — שיש לה עשר כחות20;
הערות
- 9. ל' חז"ל — ב"ר פס"ז, ד. ירושלמי ביצה פ"ג ה"ח. ועוד.
- 10. ולהעיר מתוס' ב"ק נ, ריש ע"ב.
- 11. תשא לד, כח. ואתחנן ד, יג. עקב יוד, ד.
- 12. סוף משנה ד.
- 13. שלח יד, כב.
- 14. אבל י"ל שאינה חלוקה בפ"ע כ"א המשך לתחילת המשנה עשרה נסים; או להמשנה שלפנ"ז עשרה נסיונות, שזה הי' הנתינת כח לישראל — ראה מדרש שמואל שם.
- 15. זח"ג יא, ב ואילך. וראה גם זח"ב מג, רע"א. צג, סע"ב.
- 16. נשא ז, פו.
- 17. ובזח"ג שם מפרט השייכות דכל דיבור למאמר המתאים. וראה בארוכה פרדס שער ב פ"ג. ואכ"מ.
- 18. ראה פרדס שער ב פ"אב (וראה גם שער ח פכ"ה). ראב"ע לשמות ג, טו.
- 19. ספר מלות ההגיון שער יו"ד.
- 20. תניא רפ"ג. ועוד.
מצוטט ב־4 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ל ע' 2
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ל ע' 2
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ל ע' 2
- תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ל ע' 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות 260 מאותו ספר ב"ק נ, א
- לקוטי שיחות 357 מאותו ספר ב"ק נ, סע"א
- לקוטי שיחות 71 מאותו ספר ב"ק נ, רע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ח"י אלול ה'שי"ת ב"ק נ, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז ב"ק נ, א
- שולחן ערוך כא ב"ק נ , רע"ב
- שארית יהודה סימן ג ב"ק נ, א
- שארית יהודה סימן לח ב"ק נ, א
- שארית יהודה סימן לט ב"ק נ, א
- שארית יהודה סימן מ ב"ק נ, א
- אגרות קודש אגרת ד ב"ק נ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכו דיני רחיצה בשבת ב"ק נ, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט ב"ק נ, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב ב"ק נ, סע"א