ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
146
בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
(הנחה בלתי מוגה)
בראשית
ברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו וגו' 1096 . וצריך להבין 1097 , דמאחר שאומר ברא אלקים את השמים ואת הארץ, איך אומר אח"כ והארץ היתה תוהו כו'. ואף שלאח"ז נאמר 1098 אשר ברא אלקים לעשות, ואמרו רז"ל 1099 לעשות לתקן, שכל מה שנברא במע"ב צריך תיקון, כגון התורמוסים צריך למתוק וכו', הרי [נוסף לכך שזהו רק ענין שצריך תיקון, אבל לא ענין של תוהו כו'] הא גופא דורש ביאור, דכיון שמ"ש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כולל את כל הענינים, את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותי' 1100 , הרי זה בודאי באופן שלא חסר דבר כו'.
ב) ולהבין
כל זה יש להקדים תחלה מ"ש 1101 שקר החן והבל היופי אשה יראת הוי' היא תתהלל, ואמרו רז"ל 1102 שקר החן זה דורו של משה, והבל היופי דורו של יהושע, וי"א שקר החן דורו של משה ויהושע, והבל היופי דורו של חזקיהו, אשה יראת ה' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודה בר אילעאי שהיו מתכסין ששה בטלית א', ופרש"י שהיו עניים, והיינו שעסקו בתורה במס"נ.
ג) והענין
בזה, דהנה מבואר בהמשך ר"ה תרל"ב 1103 , שמצינו שכנס"י (אשה) נקראת לפעמים בשם רחל 1104 (רגל הרביעי שבמרכבה 1105 שפועל שלימותה כו'), ולפעמים נקראת בשם אסתר 1106 , ובדרך כלל זהו שורש ההפרש בין צדיקים לבעלי תשובה. ויובן ע"פ מ"ש 1107 ורחל היתה
147
יפת תואר ויפת מראה, דתואר הוא בציור תמונת האברים שכל אבר הוא לפי ערכו הראוי לו בתמונתו כו', ומראה הוא זיו קלסתר הפנים שהו"ע השופרי' וזיו הפנים. ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה, שהיו לה ב' המעלות. וענינם בעבודה בכנס"י שנקראת רחל, הנה תואר שהוא בחי' ציור האברים מורה על שלימות העבודה בקיום רמ"ח מצוות עשה, שבזה תלוי' שלימות אברי הנפש באופן דתמים תהי' עם הוי' אלקיך 1108 , ועי"ז פועלים השלימות דרמ"ח אברים למעלה כביכול, דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא 1109 , בבחי' ז"א (שהוא בעל ט' ספירות 1110 , וט' פעמים ט' וראש תוך סוף וה' חסדים המגדילים הם רמ"ח 1111 ), כמארז"ל 1112 על הפסוק 1113 ועשיתם אותם, מעלה אני עליכם כאילו עשאוני, שגורם עשיית הכלים כו', שזהו ענין המצוות שהקב"ה עושה עי"ז שמצוה לישראל לעשות 1114 , נוסף על עצם ענין המצוות כפי שהם מלמעלה 1115 . ומראה שהוא בזיו הפנים קאי על שמירת שס"ה מצוות לא תעשה, ששרשם מבחי' י"ה (חו"ב), וחכמה הו"ע זיו והארת פנים, כמ"ש 1116 חכמת אדם תאיר פניו. וזהו שכנס"י נקראת בשם רחל, דקאי על הצדיקים שמקיימים תומ"צ, מ"ע ומל"ת כו', שעי"ז הם בבחי' יפת תואר ויפת מראה, וממשיכים גילוי אלקות, כפי שהי' בזמן הבית כו'. ועז"נ 1117 היפה בנשים, שעולה תק"ב 1118 , שזהו מספר שני חיי האבות 1119 , שמהם נמשך הכח לכללות העבודה באופן דיפת תואר ויפת מראה כו'.
אמנם
כל זה הוא כשמקיימים תומ"צ. אבל אם חטא ופגם ועבר את הדרך כו', שפגם במ"ע ומכ"ש במל"ת כו', שאז נעשה ענין הגלות, כמ"ש 1120 מפני חטאינו גלינו מארצנו, ובאופן שרחל מבכה על בני'
148
גו' 1121 , אזי נקראת כנס"י בשם אסתר, כמארז"ל 1122 אסתר מן התורה מנין, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא 1123 , שהוא בחי' העלם וסילוק האור שקוב"ה סליק לעילא ולעילא 1124 , וזהו כפל הלשון הסתר אסתיר, כנגד ב' בחי' היופי יפ"ת ויפ"מ שחסרים בזמן הגלות, והיינו, שע"י הפגם במ"ע (יפ"ת) שהם רמ"ח אברים דז"א, מסתלק קוב"ה לעילא, בבחי' בינה 1125 , ואינו מאיר במדות (ז"א), וזהו הסתר, ה' סתר, שהסתיר את הגילוי בבחי' ה' עילאה30. וע"י הפגם במל"ת ששרשם בי"ה 1126 , אזי מסתלק לעילא ולעילא, לבחי' א"א שבכתר, וזהו אסתיר, א' סתרי, שהסתיר עוד גם מבחי' יום ההוא28 שהוא בינה 1127 .
אך
מ"מ אמרו אסתר מן התורה מנין, שיש עצה לזה, והוא ענין התשובה. ובהקדים, שכללות ענין החטא כו' הוא באופן דנורא עלילה על בני אדם 1128 , וכמארז"ל 1129 לא דוד ראוי לאותה מעשה, אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כו' אף אתה חזור בתשובה (לפתוח פתח לבעלי תשובה), היינו, שהכוונה בזה היא כדי לבוא לעילוי דתשובה (שלמעלה מעבודת הצדיקים), שהיא למעלה מבחי' התומ"צ (ומגעת בבחי' שעלי' נאמר 1130 יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה), שלכן נמשך משם סליחת העוונות, להיות כי אם חטאת מה תפעל בו גו' אם צדקת מה תתן לו גו' 1131 , וכנודע מענין תטהרו 1132 בגימטריא כתר 1133 , שענין הסליחה נמשך מבחי' הכתר, ועד לבחי' עתיק (ששם היא עליית המלכות בנעילה דיוהכ"פ 1134 ), עד לשלימות התשובה, בבחי' והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה 1135 , עד לבחי' עצמות אוא"ס ב"ה. וזהו גם מה שאמרו רז"ל 1136 אסתר
149
ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עלי', כי, אסתר קאי על כנס"י בזמן הגלות שאז אין בה היופי דיפ"ת ויפ"מ שע"י מ"ע ומל"ת, ומ"מ חוט של חסד משוך עלי', שע"י התשובה במס"נ בפו"מ (כפי שהי' בזמן אסתר) נמשך מבחי' ורב חסד וכו'.
ד) וזהו
שקר החן זה דורו של משה והבל היופי דורו של יהושע כו' אשה יראת הוי' היא תתהלל זה דורו של ריב"א, דהנה, חן הו"ע בחי' אתעדל"ע שמצ"ע, שכן הי' בימי משה, שהיו הגילויים מלמעלה מצ"ע. ועז"נ שקר החן, כי אין זה אמיתית הכוונה כו'. והבל היופי זה דורו של יהושע, שהי' אז בחי' יפ"ת ויפ"מ, ומ"מ זוהי המשכה מבחי' הבלים בלבד, שזהו רק בחי' הארה בלבד כו'. אשה יראת הוי' היא תתהלל זה דורו של ריב"א, שאז היו כל הגזירות כו', ומ"מ עסקו בתורה במס"נ בפו"מ, שעי"ז ממשיכים בחי' עצמות א"ס. וכן הוא בדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שיש בו ריבוי נסיונות שלא היו כמותם כו', הן מבפנים והן מבחוץ כו', ומ"מ עומדים בתוקף המס"נ על קיום התומ"צ באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, ועד כדי כך, שזה פעל אצל משה רבינו ענין של ביטול וענווה לאמיתתו (שהרי משה אמת ותורתו אמת 1137 ), כידוע 1138 בפי' מ"ש 1139 והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, שעיקר ענוותנותו של משה רבינו היתה בפני דרא דעקבתא דמשיחא, בראותו המס"נ שלהם כו'.
ה) וזהו
גם הענין דבראשית ברא גו' והארץ היתה תוהו גו', והיינו 1140 , שגם לאחרי אומרו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שמרומז בזה כל הע"ס דאצילות (כדאיתא בזהר 1141 ), החל מכתר וחכמה, כמרומז בתרגום דבראשית, בקדמין 1142 ובחוכמתא 1143 , נאמר אח"כ והארץ היתה תוהו גו', שלא הי' עדיין התהוות העולמות, עד ויאמר אלקים יהי אור 1144 , וכן שאר המאמרות כו'. וע"ד שבתחילה הי' עולם
150
התוהו (והארץ היתה תוהו), באופן של אורות מרובים כו', ורק לאח"ז נתהווה עולם התיקון כו' (שזהו"ע יהי אור 1145 ). אך תכלית כוונת הבריאה היא כמ"ש 1146 שוקיו עמודי שש, זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו 1147 , שזהו מה שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים 1148 , דירה לעצמותו ית' 1149 , שענין זה נעשה דוקא ע"י עבודת האדם 1150 , וזהו"ע לעשות לתקן, שעי"ז נעשה גם התיקון דעולם התהו כו' 1151 .
______ l ______
הערות
- 1096. פרשתנו א, א-ב.
- 1097. ראה רד"ה בראשית ברא העת"ר (המשך תער"ב ח"ב ע' תרצו [ח"ג ע' תתקמד]).
- 1098. שם ב, ג.
- 1099. ב"ר פי"א, ו ובפרש"י.
- 1100. פרש"י שם א, יד.
- 1101. משלי לא, ל.
- 1102. סנהדרין כ, א.
- 1103. ד"ה ולקחתם לכם (סה"מ תרל"א ח"ב ע' תקעג ואילך). וראה גם ד"ה זה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' כז ואילך).
- 1104. ראה זח"ב כט, ב. ב"ר פע"א, ב. תניא פמ"ה. תו"א מגילת אסתר צד, ד.
- 1105. מאורי אור אות א סעיף פד.
- 1106. ראה שמו"ר פ"ל, ד. תו"א שם צג, ד. צד, ד.
- 1107. ויצא כט, יז. וראה תו"א ויצא כג, ב.
- 1108. שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
- 1109. ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. ובכ"מ.
- 1110. ראה תו"א יתרו עב, א. לקו"ת שה"ש יח, א.
- 1111. ראה עץ חיים שער כד (שער פרקי הצלם) פ"ו. תו"א מקץ לז, סע"ד. ויחי מז, ד. יתרו סח, ג.
- 1112. ראה זח"ג קיג, א. ויק"ר פל"ה, ז.
- 1113. בחוקותי כו, ג.
- 1114. ראה שמו"ר פ"ל, ט.
- 1115. המשך תרס"ו ע' תיט [תקנא]. המשך תער"ב פצ"ב (ח"א ס"ע קעז ואילך [ע' רלט]).
- 1116. קהלת ח, א.
- 1117. שה"ש א, ח.
- 1118. ראה גם ביאורי הזהר להצ"צ ח"ב ע' תשלז. אוה"ת שה"ש ח"א ע' קלו. ע' קלט. ח"ג ע' תתמו.
- 1119. שאברהם חי קע"ה שנה ויצחק ק"פ ויעקב קמ"ז שהוא תק"ב (סה"מ תרכ"ז ע' קצא. עטר"ת שם).
- 1120. כלשון תפלת מוסף דיו"ט.
- 1121. ירמי' לא, יד.
- 1122. חולין קלט, ב. תו"א מגילת אסתר צ, ד. צב, א.
- 1123. וילך לא, יח.
- 1124. ראה זהר ח"א רי, א. ח"ג כ, ב. עה, א.
- 1125. ראה רמ"ז לזח"ג שם.
- 1126. ראה תקו"ז בהקדמה (ד, סע"ב. ה, א. לקו"ת פקודי ג, ב ואילך).
- 1127. תו"א שם.
- 1128. תהלים סו, ה. תנחומא וישב ד. וראה תורת חיים תולדות קנג, ד ואילך. ד"ה באתי לגני תשל"א (תו"מ סה"מ שבט ס"ע רנד ואילך).
- 1129. ע"ז ד, ב.
- 1130. תהלים מז, ה. וראה סה"מ תש"ג ע' 24.
- 1131. איוב לה, ו-ז.
- 1132. אחרי טז, ל.
- 1133. רמ"ז לזח"ג סח, ב. לקו"ת אחרי כו, ד.
- 1134. ראה פרי עץ חיים שער יוהכ"פ פ"א. פ"ה. תו"א בשלח סה, א. לקו"ת שה"ש כא, א.
- 1135. קהלת יב, ז. וראה לקו"ת בלק עד, א. ר"פ האזינו. ובכ"מ.
- 1136. מגילה יג, א. טו, א.
- 1137. תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך.
- 1138. ראה סה"מ עטר"ת ע' תסד. תרפ"ט ע' סט. וש"נ.
- 1139. בהעלותך יב, ג.
- 1140. ראה גם סד"ה בראשית ברא הנ"ל (המשך תער"ב ח"ב ע' תשג [ח"ג ע' תתקנב ואילך]). ח"ג ע' א'רטז.
- 1141. ח"א לא, ב (תוספתא). רנו, ב (השמטות). וראה אוה"ת בראשית ח"ג תפז, סע"ב ואילך. סה"מ תרנ"א ע' פט ואילך. ד"ה בראשית ברא תשד"מ.
- 1142. תרגום אונקלוס.
- 1143. תרגום ירושלמי עה"פ.
- 1144. פרשתנו א, ג.
- 1145. ראה תורת חיים פרשתנו ו, ג. ד"ה בראשית ברא הנ"ל.
- 1146. שה"ש ה, טו.
- 1147. במדב"ר רפ"י.
- 1148. ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא פל"ו. ובכ"מ.
- 1149. אוה"ת בלק ע' תתקצז. המשך תרס"ו ע' ג [ה]. שם ס"ע ז [י] ואילך. סה"מ תש"ב ע' 34. ובכ"מ.
- 1150. נזכר גם הענין ד"את הוי' האמרת גו' והוי' האמירך גו'" (תבוא כו, יז-יח).
- 1151. חסר קישור הענינים וסיום המאמר ( המו"ל ).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 31 עמודים.
- לקוטי שיחות 212 ע"ז ד, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד מאותו ספר ע"ז ד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ב מאותו ספר ע"ז ד, א
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב ע"ז ד, א
- תורת שמואל קצה ע"ז דף ד
- שולחן ערוך י ע"ז ד, ב
- שולחן ערוך ז ע"ז ד, א
- שולחן ערוך יג ע"ז ד , ב
- ליקוטי תורה טו א ע"ז דף ד
- ליקוטי תורה כב ג ע"ז דף ד
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד ע"ז ד , ב
- לקוטי שיחות 85 סנהדרין כ, ב
- לקוטי שיחות 33 סנהדרין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג. מאותו ספר סנהדרין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ז. מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד יום ועש"ק, ב' דר"ח אדר, ה'תשח"י. מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט מאותו ספר סנהדרין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ט. מאותו ספר סנהדרין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. פורים, ה'תשכ"א מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א. מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז סנהדרין כ, ב
- תורת שמואל שח סנהדרין כ, א
- תורת שמואל תמ סנהדרין כ, א
- יהל אור על תהלים תלה סנהדרין דף כ
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב מאותו ספר סנהדרין כ, א
- תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג מאותו ספר סנהדרין כ, ב