33
ראויים לעונש, הרי זכותו של רשב"י מגינה עליהם ופוטרת אותם מן הדין, ובמילא אינם צריכים לאות הקשת21].
ג. ועפ"ז יש לומר, שזהו גם תוכן החילוק בין שיטת המדרש ושיטת פרש"י עה"ת אם נתמעטו רק ב' דורות, או יותר מזה:
להמדרש שנתמעטו רק ב' דורות, ה"ז לשיטתו שהמיעוט מאות הקשת בא מצד גודל צדקת הצדיק שבדור, שביכולתו להגן על כל העולם כולו, שצדיק בדרגא כזו לא נמצא בדרך כלל22, וכמובן מזה גופא שרק רשב"י אמר על עצמו "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", היינו שזהו דבר חידוש אפילו לגבי תנאים וצדיקים אחרים.
ועד"ז היא כוונת המדרש בנוגע לחזקי', שגם אצלו מצינו הפלאה מיוחדת, כמאמר חז"ל23 שביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וכיון שהי' ראוי להיות גואלם של ישראל מובן שגדלה זכותו להגן על כל העולם כולו.
משא"כ לשיטת רש"י, שהכוונה שכללות הדור היו צדיקים גמורים (כי לא היו חייבים עונש מבול, כדלקמן), הרי אין זה דבר מיוחד רק לדורו של חזקיהו ודורו של רשב"י, שהרי היו עוד דורות כאלו (ע"ד שהובא גם בחז"ל עה"פ24 "שקר החן גו' אשה יראת ה' היא תתהלל" בנוגע לדורו של ר' יהודה ב"ר אילעאי, ועוד).
ד. ויש לבאר יסוד הפלוגתא בין המדרש ופרש"י (אם זה שדורות אלו לא הוצרכו לאות הוא מחמת זכות הצדיק או מפני מעלת אנשי הדור) — שזה תלוי בגדר הצורך באות הקשת.
ובהקדם תמי' עצומה לכאורה במחז"ל זה, שרק בדורות אחדים לא הוצרכו לאות הקשת: "אות" הקשת היא, כמפורש בכתוב, להזכיר את הברית ש"לא יהי' עוד המים למבול לשחת כל בשר"25, ובפשטות, הצורך בהאות הוא רק כאשר יש מקום לעונש של מבול (מצד רוע ההנהגה כו')26, אלא שאעפ"כ לא יהי' מבול — מפני הבטחתו של הקב"ה.
ותמוה: כיצד אפשר לומר שרק כאשר יש "צדיקים גמורים" (כלשון רש"י) אז אין צריכים לאות הקשת? הרי גם אם אינם צדיקים גמורים, ואפילו אם הם רשעים, הרי כל זמן שאינם במצב של אנשי דור המבול — שהעולם הי' אז בשפל המצב ביותר, "רבה רעת האדם
הערות
- 21. וי"ל שזהו טעמו של ר' חזקי' (בב"ר שם) שהוציא דורם של אנשי כנה"ג ומביא דורו של רשב"י, כי עיקר מעלת אנשי כנה"ג היא ש"המה הרבו תורה בישראל" (יפ"ת שם), משא"כ אצל רשב"י מפורשת מעלתו שגדלה זכותו להגן על כל העולם כולו.
- 22. ומתורצת קושיית היפ"ת (השלם) שם "שכמה דורות כשרים הוו" (וראה גם מלאכת הקודש על פרש"י כאן. ושם, שתי' היפ"ת ד"כך היתה מסורת בידו כו' אפשר אלו היו צדיקים טפי מן השאר" — "אין זה מספיק". ע"ש) — כי זהו רק לפירושו שלא היו צריכים לאות הקשת מצד מצב הדור (שהיתה הרבה תורה בישראל כו'): משא"כ ע"פ המבואר בפנים שתלוי בזכותו של צדיק אחד שיכול להגן על כל העולם כולו — שזה הי' רק בב' דורות.
- 23. סנהדרין שם, א.
- 24. משלי לא, ל. סנהדרין כ, א (הובא במלאכת הקודש על פרש"י כאן).
- 25. פרשתנו ט, טו (וכן שם, יא).
- 26. ראה רש"י ט, יד. טז. וראה בחיי כאן, שהאות הזה נראה רק "בזמן שהדור מחוייב" (ושם, שנלמד מלדרת חסר, "שאין אות הקשת אלא בזמן החיוב ודורות החסרים").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- לקוטי שיחות 85 מאותו ספר סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג. סנהדרין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ז. סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד יום ועש"ק, ב' דר"ח אדר, ה'תשח"י. סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט סנהדרין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ט. סנהדרין כ, א
- תורת מנחם בס"ד. פורים, ה'תשכ"א סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א. סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג סנהדרין כ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב סנהדרין כ, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז סנהדרין כ, ב
- תורת שמואל שח סנהדרין כ, א
- תורת שמואל תמ סנהדרין כ, א
- יהל אור על תהלים תלה סנהדרין דף כ
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב סנהדרין כ, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין כ, א
- תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג סנהדרין כ, ב