שיחת יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, ה'תש"ל
210
בס"ד. שיחת* יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, ה'תש"ל
– להת' שי' החוזרים לאה"ק ת"ו, בחדרו הק' –
כיון שעומדים אתם לעלות חזרה לארה"ק, לאחרי הזמן שהייתם בחו"ל, לכן עליכם להיות – כדברי הגמרא 1455 – "כתרי מנייהו", דהיינו ב"פ ככה, וכפירוש החסידות ב"כפלים לתושי'" 1456 , שאין זה בדיוק ב"פ, אלא זהו ענין שלא בערך 1457 , ורק בגלל איזה טעם הרי זה נקרא "כפלים".
ומובן, שלכל לראש הרי זה בנוגע ללימוד התורה – שזה הי' ההיתר לצאת לחו"ל 1458 ; וכיון ש"גדול למוד תורה שהלמוד מביא לידי מעשה" 1459 , הנה כן הוא גם בנוגע למעשה שבא כתוצאה מלימוד התורה.
וכיון שענין התורה הוא "מים חיים" 1460 – צריך הדבר להתבטא בכך שיתוספו עוד תלמידים, ולימוד התורה יתפשט עוד יותר, עד למקומות שנקראים "חוצה" 1461 .
ולכל לראש, עבודתכם בבואכם בחזרה היא – לבנות את ישיבות חב"ד (שבהם תמשיכו ללמוד) שיהיו גדולים יותר הן בכמות והן באיכות: בכמות – שיתוספו עוד תלמידים, וגם באיכות – בנוגע לביסוס וחיזוק והתרחבות בסדרי הלימודים בכמות ובסדרי הלימודים באיכות.
אלו מכם שבאו מישיבת "תורת אמת" בירושלים, וימשיכו ללמוד בה – יש להם תפקיד מיוחד: כיון שזוהי ישיבה הקשורה עם ירושלים
211
עיר הקודש, עליהם להשקיע את עצמם בכל הכחות עד כדי מס"נ, שכל אחד יהי' דוגמא חי' כיצד צריכה להיראות ישיבת תורת אמת. לכל לראש, בנוגע לדבר שבולט לעין מיד – שמירת סדרי הלימודים, וכמובן גם בנוגע לשאר הענינים: התמדה ושקידה אליבא דנפשי' בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, ועבודת התפלה, ובכל הענינים.
אפילו הענינים שתלויים ובאים מצד ראשי הישיבה, משגיחים או משפיעים – צריך להשתדל שגם הם ישמרו על כל סדרי הלימודים, וכשהם יראו שהתלמידים דורשים זאת, בודאי שגם הם יקפידו יותר בדבר.
וכן (כאמור לעיל) להשתדל שיתוספו עוד תלמידים.
וכיון שכל הנ"ל הוא דבר נחוץ ביותר, וזכות הרבים – הרי בודאי שזכות הרבים מסייעתם.
וכאשר כל אחד מכם יעשה זאת במסירה ונתינה, אזי יראה פרי טוב בעמלו – שיתוסף בבנין ישיבת תורת אמת שלא בערך, היינו, שככל שהי' באופן טוב עד עתה, יתוסף בזה שלא בערך יותר.
ועד"ז גם בנוגע לאלו מכם שיחזרו לקרית גת.
ואם רק תהי' הסכמה מהנהלות הישיבות שם – מה טוב שרובם של התלמידים יהיו בתורת אמת, ואחדים בקרית גת (ענין זה לא נוגע כ"כ לישיבה שבכפר חב"ד).
וכאמור לעיל, שתקבלו על עצמכם תפקיד חדש, לבסס ולהרחיב – הן בעומק והן בהתרחבות גדולה ובאורך – את ישיבת תורת אמת בכל פרטי', ועד"ז בנוגע לישיבה בקרית גת; אבל בתורת אמת בפרט , מצד היותה בירושלים.
וכמו"כ תעסקו שם במבצע תפילין, אבל רק בזמנים ובאופנים שלא יפגעו כלל בהתמדה ושקידה וכל עניני הישיבה, שזהו העיקר ולכל לראש אצלכם.
* * *
השי"ת יעזור לכם שיקויימו ב' הפירושים – שהובאו בחסידות ובפרט מהצ"צ 1462 – במאמר המדרש 1463 על מ"ש בפרשת השבוע 1464 "קדושים תהיו", "יכול כמוני, ת"ל כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם":
212
פי' הא', שאכן "קדושתי למעלה מקדושתכם" (אע"פ שיש קס"ד "יכול כמוני"), ופי' הב', שאכן יכול להיות – "כמוני", כמבואר שם דרגות אלו.
וכפירוש החסידים 1465 , שפירוש המדרש (לפי פי' הב') אינו בתור קשיא ושאלה בדבר ("יכול כמוני") שדוחים אותה ("קדושתי למעלה מקדושתכם"), אלא זהו בניחותא: "קדושים תהיו" – מפרש המדרש בפשטות – שאכן יכולים להיות ("יכול") "כמוני", היינו, שאכן יכול להיות שיהודי עומד בקדושה כזו כמו הקב"ה כביכול.
והכח על זה (ומהיכן למדים זאת) – "תלמוד לומר כי קדוש אני": מהו הטעם ש"קדושים תהיו" – בגלל ש"קדוש אני", ומזה מוכח שאכן יכולים להיות כמו "קדוש אני" 1466 . וההסברה בזה – אומר המדרש – לפי ש"קדושתי למעלה (תלוי') מקדושתכם" 1467 : כשיהודי למטה מתנהג כמו אדם קדוש, ובמילא כל עניניו הם קדושים – בזה תלוי', כביכול, קדושתו של הקב"ה למעלה.
וזוהי הנתינת כח ליהודי שיוכל להיות [לא רק כפי' הא', שזהו רק קס"ד, ואח"כ בא "תלמוד לומר" שאינו כן, אלא גם כפי' הב', שיכול להיות] קדוש כביכול כקדושתו של הקב"ה.
וענין זה נאמר ליהודי בכל מקום שהוא, עאכו"כ עבור אלו שהם לא בחו"ל אלא בארץ הקודש , אשר "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" 1468 , ועאכו"כ בירושלים עיה"ק שבאה"ק 1469 ; עאכו"כ יהודי – שיהודי הוא קדוש – ונמצא בירושלים שהיא עיר הקודש, ולומד בישיבה קדושה תורה קדושה, ובאופן דקדוש ומובדל 1470 (שהוא מובדל מתאוות העולם ומקדש את עצמו בענינים של קדושה 1471 ) – אזי יש לו שלא בערך יותר כחות ושלא בערך יותר סיוע מלמעלה.
והקב"ה עוזר לו למלא בחסד וברחמים ובהצלחה רבה ומופלגה כל הפרטים האמורים לעיל; ולכל לראש – ללמוד, כפשוטו, בהתמדה
213
ושקידה הכי גדולה, הן נגלה והן חסידות, והלימוד יביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, כולל עבודת התפלה, וגם בהנקודה של הפצת המעיינות חוצה.
* * *
ויהי רצון שתבשרו טוב בכל האמור.
תתדברו ביניכם מי מכם יהי' המודיע מהנעשה בכל זה בירושלים, ומהנעשה בכל זה בקרית גת (ומהנעשה בכל זה בשאר מקומות – אם הנהלת הישיבה תחליט שחלק מכם יהיו גם בישיבות חב"ד שבשאר המקומות).
כדי שתהי' אחיזה גם בענינים גשמיים – אשתתף בהוצאות הנסיעה, וזה גם יחזק את השליחות האמורה.
שנשמע מכם בשורות טובות; שיהי' קיץ מוצלח והצלחה תמידית;
ותמלאו את כל ד' הפירושים ד"וספרתם" 1472 (כמדובר אתמול 1473 בענין "וספרתם לכם" 1474 ): ענין המספר; ענין סיפור והגדה; ענין הספר; והענין דאבן ספיר, ויהי' זה באופן ד"לכם" 1475 .
וענין זה יביא אתכם לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בידו הק' לכל א' מהתלמידים שיחיו שטר ע"ס 50 דולר].
שנשמע מכם בשורות טובות בגשמיות וברוחניות גם יחד.
______ l ______
הערות
- 1455. כתובות עה, סע"א.
- 1456. איוב יא, ו.
- 1457. ראה שמו"ר רפמ"ו. רד"ה ביום השמע"צ תרצ"ט (סה"מ תרצ"ט ע' 60 ואילך). ולהעיר מרד"ה לך לך תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' ט).
- 1458. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
- 1459. ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי ד"ה ושננתם (אוה"ת – להצ"צ – פ' ואתחנן ע' רלח ואילך).
- 1460. לקו"ת חוקת (נז, א ואילך) ובכ"מ. ולהעיר מזח"ג (צז, ב): "לאתדכאה במיין כו' ואקרי מים חיים" – אף דקאי בזבה. וכן הוא בתקו"ז בסופו (קמג, ב) סוף ת"ה (בנדה). בלקו"ת שלח (מב, ב. בנדה וזבה). ובשיטת הגאונים, רבותיו דרש"י ובס' הפרדס לרש"י ועוד. ראה הערות וציונים ללקו"ת שם (וראה גם תו"מ חל"ט ע' 352. וש"נ).
- 1461. ועי"ז יתהפך ה"חוצה" דהעושה – וכתורת הבעש"ט עה"פ (תהלים קכא, ה) "ה' צלך" – הובאה ג"כ בקדושת לוי פ' בשלח (ראה כש"ט בהוספות סע"ח. וש"נ).
- 1462. ראה תו"מ סה"מ אייר ע' רמט ואילך. וש"נ.
- 1463. ויק"ר פכ"ד, ט.
- 1464. ר"פ קדושים. וראה מאור עינים עה"פ.
- 1465. ראה גם אג"ק ח"ו ס"ע מא.
- 1466. וי"ל דסמיך (גם) אסיפא דקרא: " אני ה' אלקיכם" – כח שלכם.
- 1467. ראה תנחומא ותו"כ עה"פ. ולהעיר מתורת הה"מ (בסו"ס אור תורה) "דע מה למעלה – ממך" (אבות רפ"ב. וראה גם תו"מ ח"נ ע' 363. וש"נ).
- 1468. עקב יא, יב.
- 1469. כלים פ"א מ"ח.
- 1470. עיין תניא פמ"ו (ובכ"מ). ושם: "שהיא קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו". ובכתבי אדנ"ע (המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכד. ועוד) דבכבודו ובעצמו – מל' דא"ס ועצמות דא"ס שלפני הצמצום.
- 1471. ראה רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל, ושם: "נתקדש קדש קדשים".
- 1472. ראה ג"כ אוה"ת להצ"צ ר"פ תשא. ורד"ה וספרתם לכם (בפ' אמור ע' קסז).
- 1473. במאמר ד"ה וספרתם לכם דש"פ אחרי פ"ב (לעיל ע' 174 ואילך).
- 1474. אמור כג, טו.
- 1475. להעיר מדרז"ל: "לכם משלכם" (סוכה מא, ב). וראה ד"ה וספרתם (בלקו"ת (אמור לה, ד), בסידור (עם דא"ח), באוה"ת – הנ"ל (ע' קסח) – ועוד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז מאותו ספר כתובות עה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- שולחן ערוך לב כתובות עה, ב
- שולחן ערוך (ז) כתובות עה, ב
- שו"ת ט כתובות דף ע"ה ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסז דין חטים שנפל עליהם מים ותבשיל שנמצא בתוכו חטה כתובות עה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל מאותו ספר כתובות עה, סע"א
- תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק – יסוד שבתפארת – ה' אייר, ה'תשל"א מאותו ספר כתובות עה, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב מאותו ספר כתובות עה, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – תפארת שבתפארת – ה'תשל"ב מאותו ספר כתובות עה, סע"א