(ז)
(ז) נאמן. כן כתב הרשב"אקכה. ולפי מ"ש לעילקכו בשמו שהדעת נותנת להקל אף אם לא באנו בגמר שחיטה בתוךקכז שעה או שתים שלא היה לו עדיין פנאי ללכת לדרכו ולמצוא סכין אחרת יפה בשוק, ובכהאי גוונא אמרינן כאן נמצא כאן היהקכח וחזקה שהיתה עמו היפה בשעת שחיטה. ואף שהיתה עמו גם כן שאינה יפה מכל מקום לא שביק התירא ואכל איסורא. ומכל מקום כיון שלא באנו בגמר שחיטה ממש בעינן שיאמר ביפה שחטתי, ואף על פי שהמומר הזה אינו נאמן לנו, אין זו נאמנות גמורה שאין אנו סומכים על עדותו אלא משום שלא היה לו עדיין פנאי ללכת לדרכו (משמרת הביתקכט), וכיון שאמר ביפה שחטתי בעינן שיאמר בזו היפהקל, שאם לא כן לא אמר כלום, שמא אינו יודע איזו יפה ומשום הכי קאמר יפה סתם לאשתמוטי (תבואות שורקלא).
אבל לפי מ"ש לעילקלב מסקנת הרשב"א שלא להקל בשעה או ב' אלא בגמר שחיטה, וכהאי גוונא שהיה ידוע לנו שהיתה היפה עמו בשעת שחיטה אין צריך לאמירתו כלל שיאמר ביפה שחטתיו, שבודאי שחט ביפה, דלא שביק התירא ואכל איסורא (ט"זקלג פרי חדשקלד). ולא חיישינן כשאינו אומר כלום שמא לא בדקן כלל לפני השחיטה ולא ידע שזו יפה וזו אינו יפה ושחט באיזה שנזדמנה לו דהא מיטרח לא טרח בבדיקת הסכיןקלה, דלא אמרינן מיטרח לא טרח בבדיקת הסכין אלא דלא טרח לתקנה אם ימצאנה פגומה כמ"ש לעילקלו בשם הרא"ש, וכשאין לו אלא סכין אחת לא טרח נמי לבדקה כיון שאף אם ימצאנה פגומה ישחוט בה, אבל כשיש עמו ב' בודק שמא ימצא אחת מהן יפה וישחוט בה דלא שביק התירא ואכל איסורא. אבל מלשון הרשב"א בתורת הביתקלז משמע דאף בכהאי גוונאקלח בעינן שיאמר בזו היפה שחטתי, כדי שנדע בו שיודע איזו יפה, דחיישינן שמא לא בדקן כלל דמיטרח לא טרח אף בבדיקה לבדה (עיין תבואות שורקלט):
הערות
- קכה. תורת הבית הארוך והקצר בית א ש"א (ה, א).
- קכו. בפנים סק"ז.
- קכז. אוצ"ל: אלא בתוך.
- קכח. ראה כתובות עה, ב. סי' תסז סל"ב וש"נ. שו"ת רבנו סי' כח.
- קכט. שם (ה, א).
- קל. כמובא בפנים ס"ק יא מהרשב"א.
- קלא. סקי"ג, ובשמ"ח ס"ט.
- קלב. בפנים ס"ק ז.
- קלג. ס"ק ז.
- קלד. ס"ק יג.
- קלה. כמבואר בגמרא ד, סוע"א.
- קלו. ס"ק ה, וש"נ.
- קלז. הארוך והקצר שם (ה, א).
- קלח. שיש עמו ב' סכינים.
- קלט. ס"ק יג. וראה שו"ת דברי נחמיה יו"ד סי' ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.