חיפוש לפי מקור בגמרא

ולא קבלנים. ראה תוס' ב"מ עה, ב ד"ה השוכר.

תוס' ב"מ עה, א ד"ה ומשום. שו"ת הריב"ש סי' קנו. רמ"א סי"א. מ"א סקט"ו.

משמעות הגמ' והפוסקים . ראה תוס' ב"מ עה, א ד"ה בני חבורה. רא"ש פ"ה סי' עו. ב"י סוס"י תקיז. וראה מ"מ וציונים.

משמעות הגמרא והפוסקים . וראה תוס' ב"מ עה, א ד"ה מנין.

משנה עה, ב (עוברין בלא תעשה). אביי ב"מ עה , ב (משום לא תשימון). רמב"ם פ"ד ה"ב (לא תשימון). טור ושו"ע סי' קס ס"א (עוברים).

משנה ב"מ עה , רע"ב. טור ושו"ע סי' קס ס"ט.

משנה ב"מ עה, ע"ב . טור ושו"ע סי' קס ס"ו.

ב"מ עה , ב.טור ושו"ע סי' צז ס"ב.

ב"מ דף עה , ב. טור ושו"ע סי' ע ס"א.

תוס' ב"מ עה, א ד"ה ומשום (אסור לומר לחבירו לשון

"השאילני מדה יין", כדאמרינן ב"מ עה, א (בני חבורה המקפידין זה על

הן מצד הנוגש - דעבד לוה לאיש מלוה (עיין רמב"ן עה"ת שמות כב, כד) וע"ז נאמר הרכבת אנוש (ב"מ עה, ב)

רמב"ם שם ה"ג. שו"ע אדה"ז שם ס"ג. - מב"מ עה, ב.

בספר פרי עץ חיים (למהר"י ברזל) מפרש שהמקור להלכה זו היא הברייתא (ב"מ עה, רע"א):