ז
ז יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרתנה ושתיהן אסורות מדברי סופריםנו לכתחלה לזה ליתןנז ולזה לקבלנח אבל אם עבר ונטל אינו צריך להחזיר אפילו לצאת ידי שמיםנט.
כיצד נתן עיניו ללות ממנו ומשגר לו דורון בשביל שילוהו זו היא רבית מוקדמת לוה ממנו והחזיר לו מעותיו ומשגר לו דורון בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו זו היא רבית מאוחרתס.
ואם היה רגיל לשלוח לו דורון קודם לכן מותר ובלבד שלא יתכוין עכשיו לשלוח בשביל ההלואהסא. ויש מתיריןסב ליתן דבר מועט בסתם שאינו מפרש לו בשביל ההלואה אף על פי שהוא מתכוין לכךסג ואפילו לא היה רגיל ליתן לו קודם לכן לפי שמתנה מועטת רגילין הרבה בני אדם לשלוח איש לרעהו ואין ניכר שהוא רבית. ולא אסרו רבית מוקדמת ומאוחרת אלא במפרש לו בשביל ההלואה על ידי שלוחוסד או בעצמו או במתנה מרובה שניכר שאינה מתנת חנם אלא בשביל הלואה כי אין העולם רגילין ליתן מתנה מרובה על חנםסה. ואפילו אם זה היה רגיל ליתן מתנה מרובה קודם לכן אין לו ליתנה לפני ההלואה ואחר הפרעון בסמוך לו קצת אפילו בסתם מפני שיש לה קול ופרסום ואסור משום מראית העין שנראית כרביתסו. אבל מופלג הרבה אחר הפירעון אינה נראית כרבית אפילו היא מתנה מרובהסז ואפילו לא היה רגיל ליתן לו שום מתנה מעולם ואף על פי שהוא מתכוין בשביל רבית רק שנותנה לו בסתם ואינו מפרש לוסח בשביל ההלואה מותר לפי סברא זו. ויש להחמיר לעצמו כסברא הראשונהסט.
ואף לסברא האחרונה אין להתיר אלא מתנה מועטת שאינה ידועה לכל ואף היודעה אינו יודע שלא היה נותן לו בלא ההלואה אבל לילך בשליחותו או לעשות לו איזה דבר כל מה שידוע לכל שלא היה עושה כלל בלא ההלואה הרי זה כמתנה מרובה ואסורע בין לפני ההלואה בין לאחר הפרעון בסמוך לו קצת.
ובשעת הפירעון לדברי הכל אסור לזה ליתןעא ולזה לקבלעב אפילו דבר מועט יותר מחובו בין מעות בין דבר אחרעג אפילו בסתםעד ואפילו אינו מתכוין כלל בשביל ההלואה ואפילו רגיל ליתן לו מתנות קודם לכן שכל מה שנותן בשעת הפירעון יותר מחובו נראה כרביתעה:
הערות
- נה. משנה ב"מ עה, ע"ב . טור ושו"ע סי' קס ס"ו.
- נו. גמרא סב, ב (אין מחזירין). רמב"ם פ"ה הי"א (אבק רבית). שו"ע שם.
- נז. ראב"ד פ"ו ה"ב. ב"ח ד"ה ולא רבית. וראה מ"מ וציונים.
- נח. ראה גם לקמן סי"ג וסי"ד.
- נט. שו"ת הרשב"א ח"ה סי' קפז. רמ"א סי' קסא ס"ב. משמעות הפוסקים בב"י סי' קסו. עיין ש"ך שם ס"ק ה . וראה פלפול התלמידים ז ע' כג.
- ס. משנה שם (בשביל שתלויני כו'). רמב"ם שם (בשביל שילוהו). שו"ע שם.
- סא. ב"י סי' קס ד"ה והרמב"ם, בשם בעל התרומות שער מו ח"ג סי"א. וראה פלפול התלמידים ז ע' כד.
- סב. סמ"ג מל"ת קצא (סג, ב). טור סי' קס. רמ"א ס"ו.
- סג. משמעות סמ"ג וטור שם (שאינו ניכר שבשביל ההלואה הוא עושה).
- סד. משנה עה, ב (משלח לו). ש"ך סי' קס ס"ק כב (שמוכיח כן מהמשנה). וכדלקמן ס"ס. וראה ברית יהודה פ"ה הערה יד.
- סה. ב"י שם. רמ"א שם ס"ו (כאילו פירש לו). לבוש ס"ו (שאין דרך כו'). וראה ברית יהודה פ"ה הערה כח.
- סו. ב"י (אפשר). ש"ך ס"ק ט. וראה קנה בשם ח"א סי' נט. ישמח חיים ס"ק יב אות ה. העו"ב תתפ ע' 52.
- סז. ב"י שם. ש"ך ס"ק י.
- סח. ש"ך שם.
- סט. להתיר רק ברגיל ואינו מתכוין.
- ע. הגהת פרישה ס"ק י, בשם מהרש"ל. ב"ח סד"ה ומ"ש הרמב"ם. ש"ך סוף ס"ק י. וראה ישמח חיים ס"ק יג אות ד.
- עא. ראה מ"מ וציונים.
- עב. ראה גם לקמן סי"ג.
- עג. כדלעיל ס"א.
- עד. רא"ש סי' סז. ב"י ד"ה ואפילו (שבהלוואה כולים מודים בזה). טור ושו"ע סי' קס ס"ד.
- עה. ראה ישמח חיים ס"ק ז אות ה. ס"ק יג אות א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש קטז ב"מ עה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשי"ב. ב"מ עה, ב
- שולחן ערוך א מאותו ספר ב"מ עה, ב
- שולחן ערוך יח מאותו ספר ב"מ עה, א
- שולחן ערוך א מאותו ספר ב"מ עה, א
- שולחן ערוך ג מאותו ספר ב"מ עה , ב
- שולחן ערוך ו מאותו ספר ב"מ עה , רע"ב
- שולחן ערוך ג מאותו ספר ב"מ עה , ב
- שולחן ערוך ו מאותו ספר ב"מ דף עה , ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות רבית ב"מ עה, רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שז דיני שבת התלויים בדבור ב"מ עה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכג דין השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת ב"מ עה, א