חיפוש לפי מקור בגמרא

ב"י סוף הסי' מדברי התוס' ד, א ד"ה וכי, ועירובין לב, ב ד"ה ולא, וגיטין מא, ב ד"ה כופין, …

מדתנן (גיטין מא, ב) מי שחציו עבד וחציו בן חורין כופין את רבו ועושה אותו בן

וכן כתבו בפרק בכל מערבין (לב, ב ד"ה ולא), ובפרק השולח (גיטין מא, ב

- ומש"כ בזהר פו"ר הכוונה לשבת ראה גיטין מא, ב.

ותוד"ה לא גיטין מא, ב) ונשאה, אבל בלוח התיקון מהרה"ח וכו' רב אשר ז"ל שהוא התעסק בהדפסת התניא, שצ"ל מצוה רמה ונשאה, וכ"ק מו"ח …

*) עיין בכ"ז תוד"ה כופין גיטין מא, ב.

… (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח). ואולי י"ל שזהו בכלל דינים ו"לשבת יצרה" — שגם ב"נ מחוייבים בזה (ראה תוד"ה לא תוהו — גיטין מא, ב (בתי' הב') לענין עבד. וראה לקו"ש ח"ה ע' 159 הערה 63. וש"נ).

… בכמה מקרים אומרים לו חטא — ראה תוס' שבת שם, ובכ"מ. וא' מהם — להציל רבים מעבירה (ראה תוס' שם בסוף הד"ה. תוס' גיטין מא, ב סד"ה כופין. שו"ע אדה"ז הל' שבת סו"ס שו. ועוד).

… ראה שאילתות קסה ובנ"כ שם. מל"מ הל' מלכים פ"י ה"ז. מנחת סולת על ס' החינוך מצוה א סק"ה. ועוד) - כמ"ש התוס' (גיטין מא, ב ד"ה לא תהו בתירוץ הב/, וש"נ) לענין עבד, ומכיון שהכתוב (לשבת יצרה) מבאר כוונת ברה"ע, אין סברא לחלק בזה בין …

… בכללם) נכללים ב"פרו ורבו", שענינה - ישובו של עולם, כי "לא נברא העולם אלא לפרי' ורבי' שנאמר כו' לשבת יצרה" (גיטין מא, ריש ע"ב), ולכן לאחרי מ"ת שניטלה מהם מצות פו"ר (סנה' נט, ריש ע"ב) - פטורים הם מצדקה, משא"כ לפני מ"ת. והוא דלא כנ"ל …

ראה המקנה קידושין טז, ב תוד"ה אמר רבא. [ומה שהקשה שם מהא שכתב המהרש"א (גיטין מא, ב) שגם ע"ע מותר בשפחת רבו דוקא ו"גבי נכרי לא שייך שפחה שלו" - (א) ראה נו"ב (נעתק בהערה 21) שכוונת המהרש"א הוא …

*) עיין בכ"ז תוד"ה כופין גיטין מא, ב. ריב"א בתודייה וכי שבת ד, א. רמבין בשבת שם בתירוץ ב'. ר"ח שבת שם בשם י"א. ריטב"א עירובין לב, ב.

) שהרי גם ב"נ נצטוו בלשבת יצרה (ישעי' מה, יח. וראה תוד"ה לא תוהו גיטין מא, ב בתירוץ הב'. לקו"ש ח"ה ע' 159 הע' 63) ועל הדינין וכו' (סנה' נו, סע'א ואילך. וראה רמב"ן וישלח לד, יג). ואמחזיל …

תוד"ה וכי - שבת ד, א. ד"ה לא תהו - גיטין מא, ב.

דו) ישעי' מה, יח. וראה תוד"ה לא תהו -- גיטין מא, ב.

תוד"ה וכי – שבת ד, א. תוד"ה לא תוהו – גיטין מא, ב. תוד"ה שנאמר – ב"ב יג, א.

כי "לא נברא העולם אלא לפרי' ורבי'" (גיטין מא, ב).

תוד"ה וכי – שבת ד, א. תוד"ה לא – גיטין מא, ב. תוד"ה שנאמר – ב"ב מג, א.

תוד"ה וכי – שבת ד, א. ד"ה לא תהו – גיטין מא, ב.

גטין מא, ב.