חיפוש בטקסט המלא

תמורה יד, א. רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ד ה"ט (לענין שבת). ביצה יט, א-ב. רמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ח (לענין יו"ט).

היינו שמה שאומרים בקביעות זו "הזבחים", אין הכוונה לחגיגת י"ד, כי אם לקרבן חגיגת הרגל, …

וראה ל' הרמב"ם הל' חגיגה פ"א סה"א (נעתק לעיל בפנים) "שלמי שמחת חגיגה".

לא מיבעי להמפרשים דמקורו של הרמב"ם הוא ברייתא דריב"ב פסחים שם, שמפורש בקרא וזבחת שלמים …

ואף שלענין קרבנות החג קיי"ל (רמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ד) דכולן תשלומין דראשון, י"ל דזהו רק לענין קרבנות החג שיש לימוד ממ"ש (אמור כג, מא) "אותו", "אותו אתה חוגג ואי …

… ו, סע"ב) בעלה משמחה בשלמי שמחה שלו שהחובה מוטלת על בעלה, ומצד זה נק' (חגיגה ו, רע"א) דמיחייבא בשמחה (וראה רמב"ם הל' חגיגה פ"א סה"א ובלח"מ שם), ואעפ"כ לא נחשבת מפני זה מחוייבת במ"ע שהזמן גרמא דשמחה (כבגמ' שם),

*) ובלבוש כאן מפני שאלו קרבנות (ראי' וחגיגה) נקראו קרבנות יחיד ואין קרבן יחיד דוחה לא שבת …

חגיגה יז, א (וש"נ). וראה רמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ז.

רמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ד. שם פ"ב ה"ה.

ראה פסחים עא, א. לח"מ לרמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ד.