368
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ובכך אין הבדל בין סוגי הקטנים. אפילו קטני"קטנים נכללים ב,טפלים חייבים", כי באמצעותם מתבצעת מצות המקהיל ,,הקהל את העם האנשים והנשים והטף".
וכיון ש,טפלים חייבים" בעצם מצות הקהל, ניתן היה ללמוד שגם נשים נכללות בחובה זו גם אילו היו מוזכרות במפורש. אלא שאצל הנשים זוהי גם חובת גברא המוטלת בנוסף לכך על הנשים עצמן", כי הן בנות-דעת, וענין זה אינו קשור לקטנים.
בפנימיות - מצות הקהל מעוררת את הניצו\ היהודי
ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:
העובדה שדוקא במצות הקהל חייבים כולם - אנשים נשים וטף - אך עם זאת החובה היא על המקהיל, המלך או בית דין -
תובן עלדפי דברי הרמב"ם?,
שמצות הקהל היא ,לחזק דת האמת", או כלשון ספר החינוך* ,זאת המצוה עמוד חזק וכבוד גדול בדת". ויש לומר, שההסבר לכך הוא, שמצות הקהל היא גילוי נקודת האמונה שבכל יהודי, וזהו יסוד ועמוד המחזק את דת האמת - ,ומחזיקות ידיהם בדת האמת". נקודת האמונה מתחזקת ומתגלה על ידי כך שהמלך מכנס את כל ישראל בבית המקדש ו,קורא לפניהם". המלך הוא לב כל קהל ישראל'* והוא מחדיר בכל ישראל% התבטלות כלפי ה' וקבלת עול מלכות שמים ויראת ה', ועל ידי הקהלתו את ישראל הוא גורם לגילוי נקודת היהדות המתבטאת באמונה ויראת ה'.
ולכן קוראים גם את פרשיות ,,שמע" ,והיה אם שמוע"* - קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות, ואת הפרשה ,אשימה עלי מלך", שכל זה מעורר בישראל אמונה ויראת ה' למשך כל השנים - ,כל הימים אשר אתם חיים על האדמה".
מסיבה. זו, מצוה זו, כפי שהיא כתובה בתורה - שבכתב, היא: א) לגבי כל ישראל באופן זהה, כי הנקודה היהודית המתבטאת בהתעוררות האמונה בה' וכדומה, שווה אצל כל ישראל, מן הגדול שבגדולים ועד לקטן
הערות
- 1. וזה דבמצות שמחה קאמר הש"ס (קידושין שם): ניליף משמחה לחיובא אמר אביי אשה בעלה משמחה, ולפי' התוס' שם (ד"ה אשה, ובתוד"ה אשה ר"ה ו, סע"ב) בעלה משמחה בשלמי שמחה שלו שהחובה מוטלת על בעלה, ומצד זה נק' (חגיגה ו, רע"א) דמיחייבא בשמחה (וראה רמב"ם הל' חגיגה פ"א סה"א ובלח"מ שם), ואעפ"כ לא נחשבת מפני זה מחוייבת במ"ע שהזמן גרמא דשמחה (כבגמ' שם),
- 2. י"ל, כי החיוב ומצות שמחה יש על האיש - בעלה בפ"ע, מלבד החובה המוטלת עליו לשמח את אשתו, משא"כ בהקהל שגדר וחיוב המצוה הוא ,הקהל את העם האנשים ונשים וטף", ובלי נשים חסר בעצם המצוה. וק"ל.
- 2. שם ה"ו. ועד"ז בתחלת הפרק כנ"ל.
- 4. חגח"ם ג שיחות 7
- 3. מצוה תריב.
- 4. רמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו. וראה בארוכה לעיל ע' 193 ואילך (והערה 6 שם).
- 5. סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך בארוכה.
- 6. משנה סוטה מא, א. רמב"ם שם ה"ג.
- 7. פרש"י במשנה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.