76

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

8 לקוטי

יב סיון

א. ,תשלומין כל שבעה"

אדמו"ר הזקן פוסק בסידורו' שאין אומרים תחנון ,מראש חודש סיון עד י"ב: בו ועד בכלל, דהיינו ה' ימים אחר חג השבועות, כי החג יש לו תשלומין כל שבעה". כפי שהגמרא: לומדת זאת מן הפסוק* ,,בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות" - ,מקיש חג השבועות לחג המצות. מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה, אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה".

יש להבין: בחג המצות ובחג הסוכות חלים ימי התשלומין בימים שהם עדיין חלק מהחג עצמו, ימי חול המועד והחג. ובפרטים מסויימים גם אלו ימיםטובים", ואילו בחג השבועות ימי

התשלומין הם ,חול גמור"*. אין מובן: כיצד אפשר ללמוד לגבי תשלומין של חג השבועות מן התשלומין של פסח וסוכות, כאשר בחג השבועות יש בכך חידוש גדול - הקרבת קרבן החג ביום חול גמור?

יותר מכך: בענין התשלומין של פסה וסוכות יש מחלוקת? אם ,תשלומין לראשון" או ,תשלומין זה לזה": ב,תשלומין לראשון" הכוונה היא ש,יום אחד עשה הכתוב עיקר בכולם"', ולפיכך, אדם שלא היה בר חיוב בקרבן ביום הראשון ורק בימים המאוחרים יותר נעשה בר חיוב, הרי אין הוא חייב להביא את הקרבנות, כי בזמן חובתם, ביום הראשון, הוא לא היה חייב בהם. ובדעה ,תשלומין זה לזה" הכוונה היא ש,אין לך יום בהם שאין חובתו תלויה בו בעצמו"?, ולפיכך, גם מי שלא היה ראוי להקריב ביום הראשון, מתחייב בכך בימים הבאים.

ואומרים בעלי התוספות5, שמחלוקת

הערות

  1. 1. לפני ובא לציון - ודלא כמ"ש בשו"ע שלו (או"ח סו"ס תצד) דא"א תחנון (רק) עד ח' בו.
  2. 2. ודלא כי"א דגם בי"ג משום ספיקא דיומא (הובא בשע"ת או"ח סקל"א סקי"ט). וי"ל טעמי' דאדה"ז, מפני דכל ענין תשלומין אלו הוא רק בענין קרבנות, ולית תמן ספיקא דיומא. וראה שיחת ליל י'ב סיון תשד"מ.
  3. 3. חגיגה יז, א (וש"נ). וראה רמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ז.
  4. 4. ראה טז, טז.
  5. 65. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקכ"ט ס"ו דחג הם. וראה מ"מ לשו"ע שלו (על הגליון) סי' רמב ס"א דלענין קרבנות (שזהו ענין התשלומין) קרוי גם מקרא קדש. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועד בתחלתו. וש'נ.
  6. 66. תוד"ה תשלומין - חגיגה ט, א.
  7. 7. חגיגה ב, א. שם ט, א. וראה ירושלמי שם פ"א ה"א ובמפרשים שם.
  8. 8. רש"י ד"ה כולן תשלומין לראשון, חגיגה ט, א.
  9. 9. רש"י חגיגה שם ד"ה כולן תשלומין זל"ז. וראה גם רש"י שם ב, א ד"ה הניתא; לשון הירושלמי שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.