25
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בית שמאי (דבר השייך רק בעולת ראיה*') ,לא היו יכולין להקריב ביוםטוב עצמו לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש"' ואין מחללין יום"טוב בשבילם כו'" -
מוכח כי מה ש,בדבר זה עשו בית הלל כדבריהם והרבה מישראל נהגו כמותם" הוא לא מפני ש,אין כל ישראל
חג השבועות שיחות 29
יכולין להספיק ולהקריב" (שזה שייך גם בשלמי חגיגה), אלא הדבר נובע מטעמם של בית שמאי, השייך רק בעולת ראיה.
ווש לומר, כי הטעם מדוע איץ אדמו"ר הזקן נוקט כהסברתו של התוספות רי"ד אודות איסור הספד ותענית במוצאי חג השבועות, הוא: קשה לומר כי מפני האנשים הללו שאי .. יכולין להספיק ולהקריב כו' ביום ראשון" - יהיה ליום השני את הגדר של יום טבוח באיסור הספד ותענית'', ועבור כל ישראל*ו.
גם עצם הטעם, ש,אין כל ישראל יכולין להספיק ולהקריב שלמי חגיגה ועולת ראיה ביום ראשון" דורש ביאור: מדוע נניח ש,אין יכולין להספיק"? הרי מצינו בקרבן פסח, אף הוא קרבן שכל אחד היה מחוייב בו - וכל ישראל כן הספיקו להקריבו ביום אחד. ויתירה מזו: בעוד את קרבן פסח ניתן היה להקריב רקיי לאחר חצות': היום בערב פסח, הרי עולות ראיה ושלמי חגיגה ניתן היה להקריב כל היום, תיכף לאחר
הערות
- 5. ראה הערה הבאה.
- 6. ומזה שאדה"ז לא הסתפק במ"ש לאח"ז ,כיון שאפשר להקריבן אחר יו"ט שהעצרת יש לה תשלומין" וכ' ,לפי שאין בהם שום צורך אוכל נפש"* מוכח, דס"ל לאדה"ז דשלמי חניגה מקריבים גם לב"ש [כהברייתא בביצה (יט, א - דברי רשב"א ועולא), מגילה (ה, א). וכפשטות הל' בתוספתא שם (פ"ב, ה בתחלתו) ושלמים - החוגג בהן סומך עליהן מערב יו"ט], ולא כפרש"י חגיגה שם ד"ה יום טבוח ותוד"ה הנ"ל (הב') ע"פ הירושלמי ,,אמרו להם ב"ש חגיגה נמי אין זמנה קבוע שאם לא חגג בראשון חוגג והולך כל הרגל".
- 3. ואף את"ל דגם חגיגה הוי לה' ולא לכם - ראה ירושלמי (ביצה (פ"ב ה"ד) וחגיגה (פ"ב ה"ג)) דב"ש ממעט (לפי' התוס' שקאי על) חגיגה מ,לכם" (ראה תוי"ט ביצה פ"ב מ"ד ד"ה ועולות) - צ"ע אם י"ל ע"ז ,אין בהם שום צורך או"נ". וראה מהרש"א לתוס' שם**. יד דוד שם. וראה לקמן הערה 47.
- 4. *) ובלבוש כאן מפני שאלו קרבנות (ראי' וחגיגה) נקראו קרבנות יחיד ואין קרבן יחיד דוחה לא שבת ולא יו"ט. וראה לשון הרמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ח.
- 5. **) וראה גם במפרשי הירושלמי שם שב"ש לא קאי בקרבן חגיגה (כי גם לדעתם מקריבים ביו"ט). אלא בעולת ראי ועד"ז במפרשי התו"כ אמור (כג, ל) ועוד.
- 7. וראה מה שממשיך שם: ואע"פ שכל שבעה יש להם תשלומין לא נוכל כו'. ולהעיר מראבי"ה ח"ב י' תתו בשם אביו איסור הספד ותענית בכל ז' ימי תשלומין דשבועות.
- 8. וראה יד דוד שבהערה 13.
- 9. בלשון הכתוב (בא יב, ו. בהעלותך ט, ג. שם, ה) בין הערבים.
- 0. ל' הרמב"ם הל' ק"פ רפ"א (ובפרט עפמ"ש בה"ד שם). וראה מכילתא בא שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ח ע' 25
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.