או"ח סימן שנב — הקורא בספר ונתגלגל מרשות לרשות
א
שנב הקורא בספר ונתגלגל מרשות לרשות ובו ד' סעיפים:
א הקורא על האסקופה בספרא מספרי הקודש העשוי בגלילה כספר תורהב ונתגלגל ראש האחד מהספר מידו לרשות הרבים שלפני האסקופה וראש השני נשאר בידוג גוללו אצלו אפילו נתגלגל חוץ לד' אמותד ואע"פ שהאסקופה היא רשות היחיד שיש עליה משקוף רחב ד' התירו משום בזיון כתבי הקדשה שרבים דורסים על האסקופהו שאין בגלילה זו איסור תורה הואיל וראש השני נשאר בידוז וכל הזורק דבר לרשות הרבים וראש השני בידו אם יכול להביאו אצלו על ידי זה פטור שאין כאן הנחה ברשות הרביםח ולכן מותר לחזור ולהביאו אצלו מן התורה אלא שחכמים אסרו זה בשאר דברים גזרה שמא יפול כולו מידו לרשות הרבים ויביאנו אצלוט אבל במקום בזיון כתבי הקודש לא גזרו גזרה זו.
אבל אם נפל כל הספר מידו אפילו נפל לכרמליתי אסור להביאו אצלו שלא התירו שבות גמור כזה משום בזיון כתבי הקדשיא:
הערות (11)
- א. משנה שם עירובין צז , ב. טור ושו"ע ס"א.
- ב. רש"י שם ד"ה היה קורא. ט"ז ס"ק א.
- ג. רש"י שם ד"ה גוללו. טור ושו"ע שם.
- ד. רז"ה בבעל המאור שם ד"ה הא דתנן הקורא. רא"ש עירובין פ"י ס"י. טור ושו"ע שם.
- ה. רבה שם צח , א. טור ושו"ע שם.
- ו. רבה שם. רמ"א ס"א. ט"ז ס"ק ב.
- ז. רש"י שם ד"ה הנדרסת. מ"א ס"ק ב.
- ח. שבת קב, א. רמב"ם פי"ג הי"ד. מ"א שם.
- ט. גמרא שם צז, סע"ב.
- י. ומסי' ש"א סמ"ב לא קשה מידי (במוצא תפילין שהתירו הולכה פחות פחות מד' אמות), אע"ג דפחות פחות מד' אמות חמיר מכרמלית עיין סוף סי' שמ"ט (ס"ג, דכרמלית אסור בבין השמשות רק לדבר הרשות ופחות פחות מד' אמות אסור אפילו לדבר מצוה. וראה לעיל סי' רסו סי"ב. וראה תהלה לדוד שם סט"ז) דשאני התם דלא מינטרי מכלבי (כמבואר שם סנ"א. וראה תוס' עירובין קג, א ד"ה ולאו. מ"א ס"ק ג).
- יא. ב"ח ד"ה ומ"ש והרמב"ם. מ"א ס"ק א.
ב
ב ובשאר דבריםיב אפילו נפל לכרמליתיג וראש השני בידו אסור להביאו אצלו (ולא אמרויד שבכרמלית לא גזרו גזרה מפני שהוא גזרה לגזרה אלא בדבר שאין בו דרך מלאכהטו כגון העומד ברשות היחיד ושותה ברשות הרבים שנתבאר בסי' ש"נטז או הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור שיתבאר בסי' שנ"גיז או היוצא לרשות הרבים מבעוד יום סמוך לחשכה וחפץ בידו שנתבאר בסי' רנ"ביח אבל דבר שהוא דומה למלאכה גזרו אף בכרמלית ולכן יש אוסרים להוציא מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור כמו שנתבאר בסי' שמ"ויט ולכן אסרו לטלטל פחות פחות מד' אמות בכרמלית כמ"ש בסימן (ש"נ) [שמ"טכ] ולכן אסרו מלאכה שאינה צריכה לגופה בכרמליתכא כמ"ש בסי' שי"אכב והוא הדיןכג להוצאה כלאחר ידכד וכן כל כיוצא באלו):
הערות (13)
- יב. רשב"א הובא ב מ"מ הל' שבת פט"ו הכ"א.
- יג. דרכי משה ס"ק א. רמ"א ס"א.
- יד. רבא עירובין צט, סע"א. וכקושית הב"י ד"ה וכתב הרב המגיד.
- טו. ר"ן סוף פרק המצניע ד"ה ואמרינן אימר דפטר, ובחידושיו שם צד, ב ד"ה אימור דפטר. וראה גם לעיל סי' שמט ס"ק ג.
- טז. סעיף ב, שלא גזרו בזה בכרמלית.
- יז. סעיף א, שאם המקום פטור הוא למעלה מאויר רה"ר גזרו ובכרמלית לא גזרו. ואם הוא דרך אויר כרמלית אסור מטעם זה, כדלעיל סי' שמז ס"ח וש"נ.
- יח. סעיף יז-ח, שברה"ר אסור לצאת ובכרמלית לא גזרו.
- יט. סעיף ג.
- כ. סעיף ג.
- כא. שבת צד, ב. ר"ן שם.
- כב. ראה שם ס"ב וס"ה שאף במלאכה שאינה צריכה לגופה לא התירו בכרמלית אלא מפני כבוד המת.
- כג. עבט"ז סי' ש[י]א ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' ערה קו"א ס"ק ב.
- כד. כדלעיל סי' שא סל"ח וסי' שג סכ"ג (במוסגר), שאסור בכרמלית (אם לא במקום מצוה או בהפסד מרובה).
ג
ג היה קורא בו על הגגכה שהוא רשות היחידכו ונתגלגל (הספר) מידו ראשו האחד עד שלא הגיע לעשרה טפחים התחתונים הקרובים לארץ גוללו אצלו שאויר מקום פטור הואכז ואפילו נח על גבי זיז אם אינו רחב ד' הוא גם כן מקום פטור ואפילו אם רחב ד' הוא רשות היחידכח (או כרמליתכט ע"ד שיתבאר בסימן שנ"גל גם כן אין איסור בהבאתו אותו מכרמלית לרשות היחיד כיון שראשו האחד בידולא וכמו שיתבאר) אבל אם הגיע לי' טפחים התחתונים שהם אויר רשות הרבים אם הכותל משופעלב בענין שנח עליו אסור לגללו אצלו גזרה שמא יפול כולו שמה ויביאנו אצלו ויתחייבלג.
ולא אמרו שלא גזרו גזרה זו בכתבי הקדש אלא באסקופה שדרך רבים עוברים עליה שזהו בזיון גדול שרבים דורסים שם אבל כאן שאין דריסת הרגל עוברת שם אע"פ שהספר מוטל כך ברשות הרבים שזהו בזיון לו אסור לגוללו אצלולד אלא יהפכנו על הכתבלה כדי למעט הבזיון שכשהכתב מגולה הוא בזיון יותרלו.
במה דברים אמורים כשרבים מכתפים על שיפוע הכותל שאז דינו כרשות הרבים גמורהלז כמ"ש בסימן שמ"הלח אבל אם אין רבים מכתפים עליו כרמלית הואלט ובכרמלית לא גזרו גזרה זו בכתבי הקודש שמוטלים בבזיוןמ.
ואם אין הכותל משופע אע"פ שהוא ברשות הרבים ורבים מכתפים עליו כיון שלא נח הספר עליו מותר לגלל[ו] אצלו כל זמן שלא הגיע לארץמא שאין לגזור שמא יפול כולו ויביאנו לפי שאף אם יפול כולו לרשות הרבים ולא ינוח שם אלא יהא תלוי באויר רשות הרבים מותר לקולטו מן האויר ולהביאו לרשות היחיד מן התורהמב אלא שאסור מדברי סופרים בנפל כולו ובנפל מקצתו לא גזרו במקום כתבי הקדש המוטלים בבזיון:
הערות (18)
- כה. משנה שם צז, ב. טור ושו"ע ס"ב.
- כו. רש"י שבת ה, ב ד"ה היה קורא. ט"ז ס"ק ג.
- כז. ט"ז שם.
- כח. מ"א ס"ק ד.
- כט. תוספת שבת ס”ק ד.
- ל. סעיף ב.
- לא. תוספת שבת ס”ק ה.
- לב. רבא שם צח , א. טור ושו"ע שם.
- לג. רש"י במשנה שם ד"ה משום שבות, ובשבת ה, ב ד"ה הגיע לי'.
- לד. גמרא ורש"י שם צח, א ד"ה הנדרסת. ט"ז ס"ק ב.
- לה. משנה שם. טור ושו"ע שם.
- לו. גמרא שם צח, א.
- לז. תוס' שבת ה, ב ד"ה בכותל. מ"א ס"ק ה.
- לח. סעיף יג.
- לט. מ"א שם.
- מ. תוספת שבת ס”ק ה.
- מא. משנה שם, וכאוקימתא דגמרא שם צח, ב דכולה רבי יהודה היא. טור ושו"ע שם.
- מב. ב"י סוף הסימן. לבוש ס"ב. וראה רמב"ם הל' שבת פי"ג הכ"ב.
ד
ד אבל בשאר דברים אפילו לא נפל אלא מקצתו לאויר רשות הרבים ולא נח שם אסור להביאו אצלו אבל אם נפל לאויר כרמלית ולא נח שם מותר להביאו אצלו אם ראשו האחד נשאר בידומג (והוא הדין שמותר להוציאו לכתחלה לאויר כרמליתמד אם ראשו האחד בידו שהיא ברשות היחיד ואינה פשוטה לחוץמה):
הערות (3)
- מג. מ"א ס"ק ד. וראה זכרון יוסף אות ח.
- מד. כן משמע ממ"ש הריטב"א עירובין צט, ב ד"ה אמר רב הונא וב"י סי' שנד ד"ה וכתב עוד הריטב"א. עי' שם במ"א ס"ק ב דמיירי ברה"ר ולכן אסור לכתחלה וט"ז ס"ק ב. ועי' לקמן סי' שעו סוף ס"ב.
- מה. עי' סי' שנז . וראה לעיל סי' שמח ס"א שאסור לפשוט ידו מלאה פירות לאויר כרמלית (ואם פשט קנסוהו), אף דלא נח, והכא שאני שידו ברה"י.