שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ב הלכות עירובין

או"ח סימן שנג — דיני זיזין ברשות הרבים

א

שנג דיני זיזין ברשות הרבים ובו ה' סעיפים:

א שני בתים בשני צדי רשות הרביםא והם של אדם אחדב או של שנים <(א)> ועירבו יחדג (ע"ד שיתבאר בסי' שע"גד בגזוזטראות) מותר לזרוק מזה לזה דרך מעלה מעשרהה שזהו מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור.

ואם היה גג זה גבוה מגג זה אסור לזרוק מגג זה לגג זה בין מהגבוה להנמוך ובין מהנמוך להגבוהו לפי שהזורק מגבוה לנמוך או להיפך צריך לאמן ידיו ושמא לא יוכל לאמן ידיוז ויפול החפץ לרשות הרבים וישכח ויביאנו לרשות היחידח.

ולפיכך אם הם כלים הנשברים כשנופלים כגון כלי חרס וזכוכית וכיוצא בהם מותר לזרקם מזה לזהט שאם יפלו וישברו אין לחוש שמא יביא שבריהם לרשות היחידי ובמה שנפלו והונחו ברשות הרבים אין בזה איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים מן התורה הואיל ולא נתכוין לזרוק לרשות הרביםיא.

וכל זה כשרשות הרבים עוברת ביניהם אבל אם היתה כרמלית עוברת ביניהם מותר בכל עניןיב שלא גזרו גזרה זו בכרמלית משום שהיא גזרה לגזרהיג:

הערות (13)
  1. א. ברייתא שבת צז , א. טור ושו"ע ס"א.
  2. ב. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
  3. ג. רש"י שם ד"ה משום שבות. רמב"ם הל' שבת פט"ו ה"ח. טור ושו"ע שם.
  4. ד. בסוף הסימן, דמיירי שיש סולמות לעלות לגזוזטראות, דאז מועילות הגזוזטראות לערב הבתים יחד. וראה קו"א ס"ק א.
  5. ה. ברייתא שם. רמב"ם שם. מ"א ס"ק ב. וכלעיל סי' שמז ס"ח.
  6. ו. גמרא שם וכרב. טור ושו"ע שם.
  7. ז. רש"י שם ד"ה דמדלי. ט"ז ס"ק א.
  8. ח. גמרא שם. ט"ז שם. מ"א ס"ק ג.
  9. ט. רמב"ם שם. שו"ע שם. וכדלקמן ס"ה.
  10. י. לבוש ס"א.
  11. יא. רש"י שם. לבוש שם.
  12. יב. רשב"א בעבודת הקודש שער ג ס"ה. מ"מ שם. שו"ע שם. וראה לעיל סי' שמו ס"ד אם זהו דוקא בעירבו.
  13. יג. עבודת הקדש שם. ב"י ד"ה וכתב הרב המגיד. לבוש. וראה לעיל סי' שנב ס"ב.

ב

ב זיז דהיינו דף הבולט מן הכותליד לרשות הרביםטו אם הוא למעלה מעשרהטז וחלון הבית פתוח לויז מותר להשתמש עליו מן הבית דרך החלון מפני שהוא כחורי רשות היחידיח וכמ"ש בסי' שמ"היט.

והוא שהחלון פתוח עליו בסמוך לוכ תוך [גובה י' טפחיםכא] [שלשהכב] אבל אם אינו סמוך לו אינו נדון כחורי רשות היחיד וכרמלית הוא אם יש בו ד' על ד'כג.

ואם הזיז הוא למטה מעשרה מן הארץ כיון שהוא באויר רשות הרבים <(ב)> זכו בו רבים ואוסרים הם על בעל הבית להשתמש בו דרך חלונו אע"פ שהוא פתוח לו תוך שלשה בין שיש בו ד' על ד' בין שאין בוכד והוא הדין אם הוא בולט לאויר כרמלית תוך עשרה לארץכה:

הערות (12)
  1. יד. משנה עירובין צח , ב. טור ושו"ע ס"ב.
  2. טו. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
  3. טז. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
  4. יז. משנה וברייתא שם. טור ושו"ע שם.
  5. יח. תוס' עירובין פט, ב ד"ה במחיצות. רא"ש שם פ"ט ס"ב.
  6. יט. סעיף כג. וראה גם לקמן סי' שנה ס"א. והיינו כשהחלון הוא ד' על ד', כדלקמן סי' שעד ס"ד.
  7. כ. עירובין פז, ב (שתורת חורין רק בסמוכה).
  8. כא. תוס' פט , ב שם. וכ"ה במג"א ס"ק ד לגירסת הדפוסים שלנו.
  9. כב. מ"א שם לגירסת דפוסים הראשונים, וכ"ה גירסת אליה רבה ס"ק ה ועוד. וראה משבצות זהב סי' שנה ס"ק א. וראה גם לקמן סי' שנה סי"א.
  10. כג. אפילו הוא למעלה מי', וכדלעיל סי' שמה סכ"ג וש"נ.
  11. כד. רא"ש עירובין פ"י ס"ה (ראה נהר שלום ס"ק ג). לבוש סוף ס"ב. אליה זוטא ס"ק א. תוספת שבת סוף ס"ק ז. וכ"פ בב"י סוף הסימן, בשם הריטב"א עירובין צח, ב ד"ה האי זיז ה"ד לשיטתו (דסבירא ליה הכי אף למעלה מי', ואנן קיי"ל הכי רק למטה מי'). וראה קו"א ס"ק ב.
  12. כה. רשב"א בעבודת הקודש שער ג ס"ה (לטעמיה - מפני שהוא כרמלית). מ"מ שם. שו"ע סוף ס"ג.

ג

ג אם היו ב' זיזין זה למטה מזה והם של ב' אנשיםכו אע"פ ששניהם למעלה מעשרה אם יש בזיז העליון שלפני החלון רוחב ד' על ד' אסור להשתמש עליוכז בכלים ששבתו בתוך הביתכח מפני שהוא רשות בפני עצמו והזיז שתחתיו רשות אחרת ואוסרים זה על זה לענין כלים ששבתו בבית בלבד כדין שתי גגות או שתי חצרות של שני אנשים וכל כיוצא בהן שאין תשמישן תדיר כתשמיש הבית כמו שיתבאר בסי' שע"ב:

הערות (3)
  1. כו. רשב"א שם. מ"מ שם (אף בדעת הרמב"ם). שו"ע ס"ב.
  2. כז. גמרא שם לגירסת הרמב"ם הל' שבת פט"ו ה"ה. שו"ע שם.
  3. כח. רשב"א שם. מ"מ שם. מ"א ס"ק ה.

ד

ד ואפילו אם זיז התחתון אין בו ד' אוסר הוא על העליון אם יש בו ד'כט.

אבל אם אין בעליון ד' וגם בתחתון אין ד' משתמש בשניהם ובכל הכותל עד עשרה טפחים התחתוניםל.

ואם התחתון יש בו ד' והעליון אין בו ד' אין משתמש בעליון אלא כנגד חלונו בלבדלא ששם הוא כחורי חלונולב אבל בשאר הזיז שבשני צדדי החלון אסור להשתמש מפני זה הזיז שתחתיו שחלק רשות לעצמו שהרי יש בו ד' על ד':

הערות (4)
  1. כט. מ"מ שם. מ"א ס"ק ו.
  2. ל. רמב"ם שם ה"ו. שו"ע שם.
  3. לא. רמב"ם ושו"ע שם.
  4. לב. גמרא שם. מ"א ס"ק ז.

ה

ה כל זיז היוצא על אויר רשות הרבים שמותר להשתמש עליו כשהוא משתמש אין נותנים עליו ואין נוטלים ממנו אלא כלי זכוכית וכלי חרס וכיוצא בהן שאם יפלו לרשות הרבים ישברולג אבל שאר כלים אסורים שמא יפלו לרשות הרבים ויביאם אבל אם הוא יוצא על אויר כרמלית מותר בכל הכלים שלא גזרו גזרה זו בכרמליתלד ואפילו ברשות הרבים לא גזרו אלא בזיז וכיוצא בו שהוא יוצא לאויר אבל אם הוא דבר רחב כגג שהמשתמש עומד שם עם הכלי מותר להשתמש בו בכל הכליםלה:

הערות (3)
  1. לג. אביי שם צח, ב. רש"י שם ד"ה כלים. רמב"ם שם ה"ז. שו"ע ס"ה.
  2. לד. רשב"א שם. מ"מ שם. שו"ע שם.
  3. לה. ריטב"א עירובין שם ד"ה האי זיז. ב"י ד"ה ועל מה שהקשו. רמ"א שם.