או"ח סימן שנא — דין המושיט ידו לצינור ברשות הרבים לשתות

שנא דין המושיט ידו לצינור ברשות הרבים לשתות ובו ב' סעיפים:

א לא יעמוד אדם ברשות הרבים^א ויחבר ידו^ב או כלי^ג למזחילה שהיא כעין צנור ארוך מונחת לאורך הגג בתוך שלשה טפחים סמוך לגג ולקבל המים ממנה לפי שהמחבר ידו או כלי אליה הוא כשואב ממנה והואיל והיא (מונחת כולה^ד) בתוך ג' טפחים לגג והרי היא חשובה כגג עצמו^ה משום תורת לבוד^ו נמצא שהוא כשואב ומוציא מהגג עצמו שהוא רשות היחיד לרשות הרבים^ז ולפיכך אפילו אם המזחילה אינה גבוהה עשרה^ח ואינה רחבה ד'^ט שאינה רשות היחיד מצד עצמה אסור לחבר ידו או כלי אליה הואיל והוא כשואב ומוציא מהגג.

אבל מותר לקלוט מן האויר^י אפילו ידיו תוך ג' למזחילה^יא אין אומרים בהם לבוד^יב (לענין זה שיהא נחשב כשואב ממנה) ואפילו אם הוא גבוה עשרה ורחבה ד' שהיא רשות היחיד^יג מותר לקלוט ולקבל מן האויר המים הנוטפים ממנה^יד והוא הדין לנוטפים מהגג עצמו^טו בין שקולטן למעלה מעשרה בין למטה מעשרה מפני שלמעלה מעשרה אויר מקום פטור הוא^טז ולמטה מעשרה רשות הרבים הוא:

ב היתה מזחילה בולטת ג' טפחים מן הגג^יז וכן סתם צנור שהוא ארוך ובולט ג' טפחים מן הגג^יח אינם חשובים כגג עצמו ומותר לחבר ידו או כלי אליהם לקבל המים והוא שאין בהם ד' על ד'^יט והם למטה מעשרה^כ שאם יש בהם רוחב ד' אפילו הם למטה מעשרה עכ"פ הם ככרמלית וכשמחבר ידו או כלי אליהם הרי הוא כשואב ומוציא מכרמלית לרשות הרבים^כא ואם הם למעלה מעשרה אף שאין בהם ד' אסור משום גזירה שמא יהא בהם ד' שאז הם רשות היחיד גמורה^כב. ואע"פ שהגדיים בוקעים תחתיהם מכל מקום הואיל והם בולטים ויוצאים מן הגג שהוא רשות היחיד הרי הם נדונים כחורי רשות היחיד שהם כרשות היחיד^כג כמו שנתבאר בסימן שמ"ה^כד: