אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת אבן העזרסימן לז

סימן לז

נטבע במשאל"ס במקום סלעים וטרשים ¹¹⁸³

מה שכתב מהר"ם בן ברוך בתשובות ¹¹⁸⁴ סי' תתקע"א מעשה בבחור א' שנטבע וחפשו אחריו ולא מצאוהו ובמקום שנטבע סלעי' וטרשים והגליד גדול כו', תשובה, כלום חלקנו אלא בין משיל"ס למשאל"ס אבל במשאל"ס גופייהו לא פלוג רבנן כלל בין היכא דאיכא סלעי' וטרשים כו' עכ"ל.

והנה נושאי כליו המרדכי והגהות מיימוניות ¹¹⁸⁵ לא הזכירוהו ¹¹⁸⁶ . וגם הדבר תמוה מאד, הא עדיפא מינה מחלקי' בגמרא ¹¹⁸⁷ בין מיא דקוו וקיימי או לא, וכל שכן היכא דאיכא סלעים וטרשים, דבמיא דקוו וקיימי הרי יכול לצאת אלא שאינו יכול לשוט על פני המים למרחוק, ובסלעים וטרשים לא יכול לצאת כלל, וכדאמרינן בפ"ב דב"ב ¹¹⁸⁸ דעקולי ופשורי מטבעים במקומם מיד, ולא תלינן דאתו להכי מעלמא ואפילו מהאי דקרא ¹¹⁸⁹ כו', אע"ג דבכל התורה אזלינן בתר רובא אפילו במקום קרוב, דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב ¹¹⁹⁰ , ומכל מקום היכא דאיכא עקולי ופשורי במשאל"ס.

ואף דבמשאל"ס מחמרינן טובא שמא צף למרחוק ובכה"ג, דנמצא הנטבע נמי בעינן לאלתר ¹¹⁹¹ וכמש"נ ¹¹⁹² , ומעשה דעסיא ¹¹⁹³ יוכיח ששלשלוהו ברגלו כו', דכתב הרשב"א ¹¹⁹⁴ שלא כסהו הים או שיש לו סימן ברגלו, כמ"ש הנמוקי יוסף ¹¹⁹⁵ , הא לאו הכי שמא אתא מעלמא, אע"ג דהנטבע לפנינו. מכל מקום היינו דוקא משום דבחריפותא דנהרא אזיל שזרם מים כבירים שוטפים מוליכים למרחוק, משא"כ בעקולי ופשורי. ואפילו אם תמצי לומר דלא תלינן בעקולי ופשורי במשאל"ס כמו בסתם יינם ¹¹⁹⁶ , משום דאתחזק איסורא, אבל אם ידענו שנטבע במקום עקולי ופשורי למה נאסור. ואפילו בספק אם נפל למקום טרשים וסלעים כיון דבמקום סלעים וטרשים הוי כמים שיש להם סוף, כמו במיא דקוו וקיימי, ועדיפא מינה כדלעיל, אם כן הוה כמו ספק מים שיש להם סוף ספק משאל"ס דמקילין האחרונים ¹¹⁹⁷ .

ותשובות מהר"ם ב"ב זו צע"ג. ולכן אני אומר על תשובה זו כמ"ש הב"י בי"ד סי' ל"ט על תשובת הרשב"א ¹¹⁹⁸ דלאו מר ברי' דרב אשי חתים עלה ¹¹⁹⁹ .

והרי הב"ח ¹²⁰⁰ ומהרש"א ¹²⁰¹ והט"ז ¹²⁰² התירו במי שנפל בקרח בנקב שעושין להשקות הבהמות, וחילא דידהו מגמרא הנ"ל דלא חששו במיא דקוו וקיימי אלא היכא למיחש לגלי כו'. ואע"פ שיש לדון בדבריהם, שאין הנדון דומה לראי', שהרי יכול לצאת בנקב אחר ואין זה מן הנמנעות, כמו ששמעתי ¹²⁰³ שאירע מעשה כזה שירד לטבול בנקב ונשמט תחת הקרח ועלה דרך נקב אחר, מכל מקום בהא דמשמע להו מגמרא הנ"ל דמחלק בין מיא דקוו וקיימי או לא, אם לא היכא דאיכא למיחש לגלי, דבריהם אמת וצדק.

הערות

1183. נדפסה באור ישראל גליון מג ע' ז ואילך, מתצלום כתי"ק (2470), שם היא רשומה בהמשך לסי' כח דלעיל. והוא מה שרשם לעצמו בביאור תשובה זו של מהר"ם מרוטנבורג. וראה מ"ש בזה לעיל סי' ג; לו ד"ה שוב מצאתי, ואילך.
1184. דפוס פראג.
1185. תלמידיו של מהר"מ מרוטנבורג, שמרבים להביא דבריו.
1186. הובא גם בשו"ת צמח צדק סי' סט: "וכן בתשובות מהר"מ מרוטנבורג סי' תתקע"א החמיר מאד שלא לסמוך על אומדנות במשאל"ס, ותשובה הנ"ל הראני כבר דודי הרב מוהרי"ל נ"י". וראה אוצר הפוסקים סי' יז ס"ק רנט אות א, דברי הפוסקים האחרונים שדנים בתשובה זו.
1187. יבמות קכ"א ע"א: ההוא גברא דטבע באגמא דסמקי (שם מקום) אנסבה רב שילא לדביתהו, א"ל רב לשמואל תא נשמתי', א"ל נשלח לי' ברישא, שלחו לי' מים שאין להם סוף אשתו אסורה או מותרת, שלח להו אשתו אסורה, ואגמא דסמקי מים שיש להם סוף או מים שאין להם סוף, שלח להו מים שאין להם סוף הוא, ומר מאי טעמא עבד הכי, מיטעא טעינא אנא סברי כיון דקוו וקיימי כמים שיש להם סוף דמי, ולא היא כיון דאיכא גלי אימור גלי אשפלו (למקום רחוק ומשם יצא).
1188. כ"ד ע"א (וברש"י שם): עקולי, שהמים מתעקלין ומתגלגלין כגלגל במקום אחד מחמת כיפי סלעים ארוכים הבאים אל תוך הנהר והמים מכסין עליהם והספינות מתגלגלות שם וטובעות. פשורי, הפשרות שלגים הנקוים אצל הנהר וקוו וקיימי).
1189. רש"י שם: שם מחוז הוא על נהר פרת [הסמוכה למקום שנמצא].
1190. גמרא שם.
1191. יבמות קטו, רע"ב (וחזיהו לאלתר וקאמרי סימנין). סי' י"ז סעי' כ"ו (והוא שיראנה מיד כשהעלוהו מן המים).
1192. וכמו שנתבאר (ראה לעיל סי' ג וסי' לו ד"ה והכל).
1193. יבמות קכא, א (מעשה בעסיא באחד ששלשלוהו לים ולא עלתה בידם אלא רגלו אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא מן הארכובה ולמטה לא תנשא). סי' יז סל"ב.
1194. שם ד"ה מתניתין.
1195. (מח, ב) ד"ה לא תנשא: אבל אדם שנפל לים והשליכו מצודה והעלו אחד מן הארכובה ולמעלה אין מעידין עליו אא"כ יש להם בו סימן מובהק. וראה גם לעיל סי' יט וסי' כח ד"ה ועוד קשה וד"ה אך עוד אחת.
1196. שבזה מיירי בגמרא ב"ב שם.
1197. ראה שו"ת צמח צדק אהע"ז סי' סח ס"י.
1198. קרוב לסוף ד"ה ומ"ש אבל נשבר הצלע: והתשובה שנמצאת להרשב"א בתשובות סי' ר"ב לאיסור לאו הרשב"א חתים עלי'.
1199. ראה גם שו"ת נחלת דוד סי' י"ח (הובא בפתחי תשובה ס"ק קלג).
1200. בשו"ת סי' עט. וראה לעיל סי' ג-ד, וסי' לו, ליישב פסק זה עם תשובת מהר"מ הנ"ל.
1201. בסוף תשובת הב"ח שם: והרב הגדול מהר"ר שמואל בן מהר"ר יודא סג"ל (המהרש"א) הסכים להיתר זה וכתוב בפסקו כל מה שכתוב בסוף תשובות זו.
1202. סי' יז ס"ק מה.
1203. המעשה בפרטיות – ראה לקמן רס"י לט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.

שו"ת סימן כח (ח) יבמות דף קט"ו ע"ב
שארית יהודה סימן ג מאותו ספר יבמות קטו, סע"א
שארית יהודה סימן יט מאותו ספר יבמות קטו, ב
שארית יהודה סימן כ מאותו ספר יבמות קטו, א
שארית יהודה סימן כב מאותו ספר יבמות דף קט"ו
שארית יהודה סימן כו מאותו ספר יבמות קטו, א
שארית יהודה סימן כז מאותו ספר יבמות קטו, ב
שארית יהודה סימן כח מאותו ספר יבמות קטו, א
שארית יהודה סימן לא מאותו ספר יבמות קטו, ב
שארית יהודה סימן לב מאותו ספר יבמות קטו, ב
שארית יהודה סימן לג מאותו ספר יבמות קטו, א
שארית יהודה סימן לד מאותו ספר יבמות קטו, א
שארית יהודה סימן לח מאותו ספר יבמות קטו, סע"א
מבית הגנזים שאלת אדמו"ר הצמח צדק אצל אדמו"ר הזקן יבמות קטו, א
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח יבמות קטו, ב