תקמ
רפאיני ה' וארפא1 הושיעני ואושעה כי תהילתי אתה2 כו'3. להבין ענין הכפל לשון שכפל לאמר וארפא כיון שה' ירפא אותו בודאי י ר‘פא כו'. וכן מש"א4 ואושעה הוא כפל לשון כיון שה' יושיע לו בוודאי יו‘ש ע כו'. הנה מתחילה יש להבין ענין התפילה מהו, כי הנביא מדבר בעד כנס"י אשר היא חולת אה'5 בגלותא ומבקש הנביא בעד כללות נש"י שישלח להם ה' רפואה למחלתם האנושה גם בהיותם בגלות כמאמר ואף גם זאת6 בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם כו'. ולהבין ענין החולי דחולת אהבה מהו, הנה מפרש ענינה מתחילה במה שאמר אותי עזבו מקור מים חיים7, כי הנה הקב"ה נק' מקור מ"ח כמו למטה בגשמי' מקור הנובע מים חיים בתמידות כו', ומתחילה י"ל ענין המשל דמקור מ"ח למטה בגשמי', כי הנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שמתחילה יוצא הנהר מעדן ומשקה את הגן ומהשקאת הגן נמשך ד' נהרות וכמאמר ומשם יפרד8 כו' ומהם נמשכים כל הנחלים והולכים אל הים9, אך קודם שנמשכו המה ראוים לשתי' ובים נעשים מים מלוחים שאינם ראוים לשתי', אך במקום שהם הולכים הם שבים ללכת10 והיינו שנמשכים מן הים דרך כדור הארץ ועולים דרך גידי הארץ דארעא חלחולי מחלחלי11 ואז מתבררים ע"י עפר הארץ ונעשים ראוים לשתי' כמקודם קודם שנמשכים בים ולא עוד אלא שנק' מים חיים, וזהו"ע שארז"ל שכל הנהרות המה מסולמא דפרת12 שהוא מה שנהר פרס הוא מקלח תחת הקרקע והמים שבו הולכים דרך גידי הארץ מלמטה למעלה כמו ע"י סולם13 ונובעים בכל הנהרות כו' [ולכן אנו רואים בהם גילוי הנביעה כ"א ממעיין שלו אעפ"י שבאמת נמשכים מד' נהרות היוצאים מן הנהר שיוצא מעדן כו' וד"ל].
והנמשל יובן למעלה בכללות ההשתלשלות דהנה כתיב אתה הוי' לבדך14 אתה עשית את השמים ושמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עלי' הימים וכל אשר בהם כו', והזכיר כאן מתחילה בחי' אתה הוי' לבדיך שזהו בחי' יחו"ע שהוא כמו שהכל בטל במציאות אצלו כביטול זיו השמש בשמש וכמאמר כולא קמי'
הערות
- 1. רפאיני ה' וארפא : כנראה הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. למאמר זה ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רטו. אוה"ת בחוקותי כרך ב ע' תרצ [ועם הוספות במהדורת תשנ"ג ובהנסמן במ"מ לשם — נדפסו גם באוה"ת ירמי' כרך א ע' שנה ואילך]. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' רצט [ובהנסמן במ"מ לשם]. המאמר שנדפס לאח"ז.
- 2. רפאיני ה'. . כי תהילתי אתה : ירמי' יז, יד.
- 3. כו' : כ"ה בהכת"י.
- 4. הכפל לשון. . וכן מש"א : ראה אוה"ת בחוקותי כאן ע' תרצ: וקושי' זו הקשה ג"כ בזהר ח"ג בהשמטות סי' יו"ד דף ש"ה ע"א [בדפוס קאפוסט תקס"ט, ולפנינו דש, סע"ב]. נעתק באוה"ת ירמי' כרך א' ע' שס.
- 5. כנס"י. . חולת אה' : שה"ש ב, ה.
- 6. ואף גם זאת : בחוקותי כו, מד.
- 7. אותי עזבו מקור מים חיים : ירמי' יז, יג [בהוספת תיבת: ”אותי" (ירמי' ב, יג) — ראה לקמן פיסקא וע"ז אמר. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רטו. תרל"ה ח"ב ע' רצט].
- 8. ונהר יוצא מעדן. . ומשם יפרד : בראשית ב, י.
- 9. כל הנחלים והולכים אל הים : קהלת א, ז.
- 10. הם שבים ללכת : קהלת שם.
- 11. דארעא חלחולי מחלחלי : חגיגה כב, א.
- 12. מסולמא דפרת : בכורות נה, ב.
- 13. מקלח. . ע"י סולם : ראה רש"י שם.
- 14. אתה הוי' לבדך : נחמי' ט, ו [בדילוג. שמי — ראה גם במאמר שלאח"ז על יד הערה 23].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- כתר שם טוב רכז חגיגה כב, א
- לקוטי שיחות 21 חגיגה כב, א
- לקוטי שיחות 22 חגיגה כב, א
- לקוטי שיחות 23 חגיגה כב, א
- לקוטי שיחות 180 חגיגה כב, ב
- מאמרי אדה"ז תקמה חגיגה כב, א
- מאמרי אדה"ז א חגיגה כב, א
- תורת חיים קפו, ד חגיגה כב, א
- תורת חיים רכט, ב חגיגה כב, א
- נר מצוה ותורה אור קט, ב חגיגה כב, א
- שולחן ערוך ג חגיגה כב, א
- ביאורי תניא פרק ב חגיגה כב,ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג חגיגה כב, ב