קפו, ד

[oldpage_רסו] ּ (ג) והנה להבין כל [ה]ענינים הנ"ל, י"ל הקדמה א' כ[ו]ללת לכללות [כל] סדר ההשתל' מראש לסוף, שא"א להיות כל ההשתלשלו' עו"ע בפרט ובכלל אם לא ע"י ג' בחי' ומדרגות, שהן שנים שהן ד', והוא שנק' יש מאין¹²⁰ ואין ויש¹²¹, יש¹²² הראשון מן המשפיע שהוא בחי' יש האמיתי שהוא העילה ויש הב' הוא בחי' המקבל [שנק' עלול] בחי' יש מוגבל, ובחי' האין הוא הממוצע המחבר ומקשר ליש העליון ביש התחתון שנק' עו"ע ובלעדי בחי' האין הזה א"א שיומשך מיש דעילה ביש דעלול¹²³ מצד ריחוק הערך ביניהם כו', וכציור אות א' יו"ד בראשו ויו"ד בסופו ומתחברים ע"י בחי'¹²⁴ [ה]קו האמצעי כו' או כקוצו של יו"ד בראש היו"ד וקוץ התחתון והיו"ד באמצע שהוא החכ' שמאין תמצא (וכמשי"ת). ובדרך פרט הן [הנה] ד' מדרגות שהן שתים בכלל א' מלמעלה למטה שנק' מיש לאין שזהו מיש [ה]אמיתי [ל]אין, והב' מאין ליש שזהו מאין ליש המוגבל [הנ"ל], שנמצא יש באין הזה ב' מדרגות א' שהוא נמצא מיש האמיתי בבחי' אין לבד והב' אשר הוא אין ליש התחתון המוגבל, שהן ב' מדרגות בכלל אין ויש או יש ואין, רק שהוא בב' אופנים מלמעלה למטה מיש לאין ומלמטה למעלה לגבי המקבלי' מאין ליש (כמ"ש במ"א בענין אל דעות¹²⁵ ב' דעות ד"ע וד"ת כמשי"ת וד"ל).

והנה בחי' האמצעי מכ"ז הוא בחי' ג' מדרגות דיש ואין ויש רק שאין זה נחלק לב'¹²⁶ כו', וביאור הענין הזה הנה ידוע שיש לזה כמה משלים [ב]כמה ענינים שנראה לעין כל אשר יאמר עליו כי הוא זה שלא ימלט מג' אלה הנ"ל, והמשל הפשוט יותר בענין הזה הוא מענין נביעת המעיינו' מן התהום אשר מתחת לארץ והמעיינות נובעים בארץ בנחלים רבים, שהמעיינות שנובעים מן התהום הן יוצאי' ונמשכי' [הם] בבחי' [ה]העלם ו[ה]הסתר וצמצום בגידי הארץ דארעא חלחולי מחלחלא¹²⁷ כו', ונק' בחי' אין שלא נודע במציאות והתהום הוא בבחי' יש ומקור האמיתי, וא"כ ה"ז המשכה מיש לאין שהוא מן התהום [ש]נק' יש האמיתי והנביעה ממנו הוא בבחי' אין דכלא חשיב לגבי עצמות [התהום] ואח"כ הרי מן הנביעה של המעיינות הללו נמשכים בנהרות ונחלים רבים שהנחלים¹²⁸ שהנהר הוא בבחי' התפשטות גדולה [ורחבה] מלא על כל גדותיה כו' הרי הנהר נק' בשם בחי' יש הב' הנ"ל שהוא יש מוגבל [כי] אין לנהר ערך לתהום בחי' יש האמיתי שהוא בלתי מוגבל והנהר מקבל רק מנביעת המעיין