ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמב(ד)

(ד)

(ד) נכון לתקן כו'. הנה בנו של הבית הלל כתב בהג"ה^מד דדוקא עד שליש דהידור מצוה עד שליש^מה, וסיים דדגים הוא חיוב גמור מדאורייתא ע"ש, והוא תמוה מאוד, שהרמב"ם והשו"ע השמיטו חיוב דאורייתא^מו, ועוד מי כתיבי דגים באורייתא, וגם מדרבנן אין טעם בדרך הנגלה שיתקנו דוקא דגים^מז, ומה שהזכירו דגים בגמרא^מח בכמה מקומות היינו למצוה מן המובחר, ולכן מי שאין ידו משגת פטור. וכיון שכן הוא אין דמיונו עולה יפה מהידור מצוה עד שליש, דהתם אתרוג הראשון^מט מחויב הוא לקנותו חיוב גמור, לכן צריך להוסיף שליש על חיוב זה משום הידור מצוה, אבל הכא עיקר חיוב הדגים הוא משום הידור מצות עונג, שהרי יכול לענג ג"כ בדברים אחרים חשובים, ואף אם הדגים יותר חשובים מכל מקום נקרא זה הידור מצוה, ומנין לנו להוסיף עוד שליש על ההידור (לכן לא העתקתי דבריו):

הערות

מד. יו"ד סי' ריח סק"א.
מה. ב"ק ט, ב.
מו. שלא הזכירו החיוב לאכול דגים. וראה לעיל ס"א וקו"א ס"ק א.
מז. ראה לקו"ש חל"א ע' 192 הע' 15.
מח. שבת קיח, ב (דגים גדולים; כסא דהרסנא). שם קיט, א (שיבוטא). תוספתא פאה פ"ד ה"ח (דג).
מט. ראה תוס' ב"ק שם ד"ה עד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.