81

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

3 לקוטי בהם באופן בלתי טבעי - כי אז נפגמת שלמות המצוה.

אין הכוונה לומר, שיש לחפש קשיים. אך כאשר ישנם קשיים בדרך הטבע, אין להשתמש בדרכים בלתי טבעיות כדי להימנע מהם.

כנאמר בזהר*, שהמצוות. אינן צריכות להיות "בריקנייא ובמגנא" (=ריקם ובחינם), כי אז אין נמשכת על ידי המצוה "רוחא דקודשא", שזהו סדר עבודה של "מצרים", כנאמר'י "אשר נאכל במצרים חנם" - אלא צריך "לאשתדלה ביה כדקא יאות כפום חיליה" (=להשתדל בה כראוי כפי כוחו), ו"באגר שלים" (=בשכר מלא).

וכך מסופר על האריו"ל?:, שלא התמקח על מחירה של מצוה, אלא שילם עבורה ככל שנדרש.

אין להסיר קשיים, גם מגורמים צדדיים

הנהגה זו של האריז"ל נרמזת, ככל עניני פנימיות התורה, גם בנגלה שבתורה: מסופר בגמרא על רבן גמליאל, אשר קנה אתרוג** באלף זוז,

0) ח"ב קכח, א.

1) בהעלותך יא, ה. וראה ספרי ורש"י שם.

2) בטעהמ"צ פ' ראה מצות הצדקה. והעילוי בהנהגת האריז"ל לגבי הנהגת כאו"א בזה ע"פ הזהר - שאפילו ע"י פעולות שבטבע (משא ומתן וכיו"ב) לא רצה לבטל או למעט כו'.

3 סוכה מא, ב.

4) כ"ה בתוס' ורא"ש ב"ק ט, ריש ע"ב. סמ"ג מ"ע מד - הובא בב"י או"ח סתרנ"ו. (ולהעיר מזהח"מ לזהר שם: כשקונים אתרוג כו').

"להודיעך כמה חביבות מצוות% עליהן%*.

אכן, בסיפור שבגמרא יש חידוש נפלא יותר מאשר בהנהגתו של האריז"ל, שהוזכרה לעיל:

הרי מובן, שהדרישה מרבן גמליאל לשלם אלף זוז עבור אתרוג, היתה מסיבה צדדית", שהרי, לא ייתכן,

5 ומזה ראי" שזהו ענין כללי באופן קיום המצות ואינו שייך לתוכן המצוה פרטית (דנטילת ד' מינים), ולכן נלמד מזה בפשיטות לכל המצות. (ולהעיר מיש"ש (הובא במג"א או"ח שם סק"ב) לענין שליש בהידור מצוה).

6) מדברי התוס' שם משמע, שר"ג לא מצא אתרוג בזול יותר. והחידוש שקנה באלף זוז הוא - כי מצד הדין לא הי' מחוייב לבזבז כ"כ בשביל קיום המצוה* [ולפ"ז, אין מזה ראי' לענינינו]. אבל רחוק לומר שא"א הי' בשום אופן להוריד המחיר דאלף זוז, שהיא שלא בערך כלל. וגם: אם זהו מקרה יוצא מן הכלל לגמרי, הרי בכלל "אין למדין מחידוש" - ולכן י"ל, שמ"ש התוס' שם "חשיב ליי רבותא דר"ג כו'" קאי אכללות הדין ד"אין צריך לבזבז כו'", ולא א"אפילו לא ימצא בפחות".

7) כמו שני בצורת וכיו"ב - דאף שאז זהו מחירו של האתרוג, ה"ז בא מצד סיבה צדדית

הערות

  1. 1. *) לכאורה אפשר להקשות: מכיון שמצד הדין לא הי" מחוייב בזה, נמצא שלא נצטווה ע"ז, רא"כ על מה חלה החביבות שלו כשאין עליו ציווי (היינו - שאין עליו מצוה). - (ולהעיר משו"ע אדה"ז או"ח סו"ס צג ור"ס קח. אתוון דאורייתא כלל יג).
  2. 2. - וי"ל ההסברה בזה - דגם כשאץ החיוב שבמצוה (שזהו רק כשנצטווה עלי"), ישנה המצוה מצד מציאות האתרוג (וכח העש" שלו) שלולא מניעה חיצתית "ארי" דרביע על" (ולא על האתרוג כו') - יכולים לעשות ענין שבו תתקיים המצוה - פעולה בהאתרוג (שבמצות שלאחרי מ"ת זהו ענין עיקרי במצות) - וזהו כמה חביבות בר
  3. 3. ובפשטות יותר י"ל: כיון שלאחרי שיקנה (אף שפטור הוא) יקיים מצוה ה"ז חביבה עלירה

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 269 לקו"ש ח"ה ע' 81
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י. לקו"ש ח"ה ע' 81

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.

  1. אגרות קודש קכה ב"ק ט, ב
  2. אגרות קודש קכו ב"ק ט, ב
  3. אגרות קודש ז'תקיח ב"ק ט, סע"ב
  4. לקוטי שיחות 121 מאותו ספר ב"ק ט, א
  5. לקוטי שיחות 87 מאותו ספר ב"ק ט, ב
  6. לקוטי שיחות 92 מאותו ספר ב"ק ט, ב
  7. לקוטי שיחות 168 מאותו ספר ב"ק ט, ב
  8. לקוטי שיחות 318 מאותו ספר ב"ק ט, ב
  9. לקוטי שיחות 450 מאותו ספר ב"ק ט:
  10. לקוטי שיחות 454 מאותו ספר ב"ק ט, ב
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ג. ב"ק ט, ב
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט. ב"ק ט, ב
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשכ"א. ב"ק ט, ריש ע"ב
  14. תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה ב"ק ט, ב
  15. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג ב"ק ט, ריש ע"ב
  16. תורת שמואל תתכה ב"ק ט, ב
  17. שולחן ערוך כ שם ט, א
  18. שולחן ערוך (ד) ב"ק ט, ב
  19. משולחן הארי שם בקו"א סק"ה ב"ק דף ט
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רמב להזהר בכבוד שבת בבא קמא דף ט