תתכה

יניח צדיק את ראשו⁷⁴ הרי הי' בהם הרגש, וכן אבני בהמק"ד היו מתרחבים ומתצמצמים⁷⁵ דזה שייך בצומח הרי הי' בהם הרגש, וכ"כ בנחמי' שא' סנבלט היחיו האבנים מערמות עפר⁷⁶ והמה שרופות, דנשרפו בשריפות ירושלים וא' בהם היחיו הרי שייך בהם חיות, וכשלוקח מצוה מדומם הרי מתוסף הארת הקדושה שבהדומם) וזהו שכ' בזהר שלא יהי' במגנא וברקניא דיש מצות שע"פ תורה הנגלית יוצא י"ח בשל חבירו, כמו תפילין שיוצאים י"ח בתפילין שאולים⁷⁷ (בפ"א וכן לולב במתנה ע"מ להחזיר⁷⁸ ) ובזהר אי' שאסור במגנא וצריך להוציא ע"ז מעות, וברקניא לכאו' הוא יתור לשון אך הכוונה כשצריך לקנות איזה מצוה יכין מתחילה המעות ע"ז דההכנה הוא ג"כ ענין וכמ"ש וביום השישי והכינו⁷⁹.

וזהו שא' במגנא וגם לא ברקניא היינו שלא יהי' ריקן מזה מקודם, וה"ז כמארז"ל הדור מצוה עד שליש⁸⁰, הדר הוא בתפארת⁸¹, ומצוה הוא מצות המלך⁸² שהוא במל'⁸³, וזהו הדור מצוה עד שליש, שעי"ז נמשך משליש האמצעי דת"ת במל' וכשמהדר יותר משליש זוכה שיומשך גם משליש העליון דת"ת במל', וזהו מ"ש איש כמתנת ידו⁸⁴ כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך, מתנת ידו היינו הדור מצוה שהוא מתנה דכל מצוה יש לה שיעור עד כמה הוא החיוב וכשמהדר עוד עד שליש ה"ז מתנה, כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך היינו כשמהדר יותר נמשך גם משליש העליון דת"ת במל', וזהו שמזהיר כ"כ בזהר ע"ז וא' אסור כו' וע"פ גליא דתורה אי"ז חיוב כלל, שעי"ז ממשיכים ממדרי' גבוה, ועפ"ז יובן משארז"ל מ"ד עריות דכתי' חנם וכן בספרי אמרו חנם בלא מצות הכוונה שע"י מצוה אינו יכולים לבוא לבחי' זו, רק ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך שלא בהגבלת חומש או מעשר, ועי"ז רחבה מצותך מאד⁸⁵ שמצות נעשים כלים רחבים לקבל מאד העליון שבלי גבול דהנה מאד"ך כתי' היינו מאד האדם⁸⁶ שאין ערוך לו לגבי עולם שלמעלה ממנו וכ"ש לגבי מאד העליון אך בחסד ה' עלינו כשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כוחן⁸⁷ וכמ"ש שור או כשב⁸⁸ כו' ועי"ז מעורר מאד העליון שהוא באמת בלי גבול.