ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבקדושיםשיחה ב121

121

ב. אח"כ ממשיך רש"י "כגון טובע בנהר וחי' או לסטים באים עליו".

ויש להבין: מצב של סכנת נפשות פשוט הוא ולמה צריך להביא דוגמאות לכך? וגם את"ל שצריכים להביא דוגמאות — מדוע נקט דוגמאות אלו דוקא⁹?

ואף שדוגמאות אלו הובאו בגמ' ותו"כ — הרי נוסף על העיקר שענינו של פרש"י עה"ת הוא (כלשון רש"י עצמו¹⁰) לפרש פשוטו של מקרא (ולא להעתיק לשונות חז"ל), הרי — בנדו"ד משנה רש"י מלשון חז"ל:

בגמ' ותו"כ יש ג' דוגמאות¹¹ — "טובע בנהר או חי'. . או לסטין כו'", ואילו רש"י משנה וכותב "טובע בנהר וחי' או לסטים כו'", והיינו שלפרש"י אין כאן ג' דוגמאות¹², אלא צירוף שני מצבי סכנה, שנוסף לטביעתו בנהר, באים עליו חי' או לסטים.

[ואין לומר שכוונת ה"וא"ו" ב"וחי'" היא כמו "או חי'" (כמו שמצינו בכמה מקומות שוא"ו משמש במובן "או"¹³) — כי רש"י עצמו ממשיך "וחי' או לסטים", ומוכח שמ"ש לפנ"ז "וחי'" פירושו כפשוטו ממש — וא"ו המוסיף¹⁴. ובפרט שבגמ' ותו"כ נאמר "או", ורש"י משנה ל"וחי'", א"כ ודאי יותר שכוונת רש"י פשוטו כמשמעו¹⁵].

ותמוה בכלל: למה נקט רש"י דוגמא מסובכת כזו — צירוף של שלשה מקרי סכנה יחד — וכאילו שרק במצב כגון זה ציוותה תורה "לא תעמוד על דם רעך"!

גם יש לדייק: (א) רש"י בפירושו

הערות

9. ולהעיר, שלכאורה ע"פ פשוטו הי' צריך להביא דוגמא המיישבת את המשך הכתובים כאן — "אם אמר לך אדם אחר שיהרגנו אל תעמוד עד שתודיע לו" (בהמשך לתחילת הכתוב "לא תלך רכיל בעמך" — שאע"פ שהזהרתיך על לשון הרע, לא תעמוד על דם רעך) — ריב"א (וחזקוני) עה"ת. וראה גם בעה"ט, כלי יקר (יט, טו) ואוה"ח כאן (ולהעיר מתיב"ע ות"י כאן). והובא להלכה ברמב"ם, טושו"ע ושו"ע אדה"ז (ס"ח) שם.
10. בראשית ג, ח. שם, כד. ובהרבה מקומות.
11. וכ"ה ברמב"ם ושו"ע שם. — ולהעיר שבטור (גם בהעתקת ל' הרמב"ם) ושו"ע אדה"ז שם השמיטו הדוגמא מ"חי' רעה באה עליו".
12. באחדים מכת"י רש"י שתח"י "או חי' או לסטים"[ednref_28_*], ובעוד כת"י (וכ"ה בכת"י תימן (נ. י. תשמ"א). וראה תוס' סנהדרין שם ד"ה להצילו) — "וחי' ולסטים כו'" (ועכצ"ל שכוונת הוא"ו כמו "או", כדלקמן בפנים). אבל בדפוס ראשון ושני, ודפוסי רש"י הנפוצים הוא כבפנים.
13. כפרש"י לעיל (בא יב, ה. משפטים כא, טו). וראה פרשתנו כ, ט. ועוד. וראה — ע"ד ההלכה — רש"י ב"ק ט, א ד"ה ורביע. יד מלאכי כללי שאר הפוסקים סל"א. אנציקלופדיא תלמודית ערך או לחלק ס"ב (וש"נ).
14. ואין לומר שהוכרח לכתוב כן מפני תיבות "באים עליו" שלאח"ז, שיהי' ברור שקאי רק על "חי'" (ולא על "טובע בנהר") — כי הול"ל "או באים עליו חי' או לסטים", ולא "וחי' כו'" שמשמעו וא"ו המוסיף.
15. נוסף שצע"ג אם רש"י בפירושו עה"ת, ישתמש בוא"ו במובן "או" (אף אם דרך הקרא לכתוב כן), וכמשנ"ת כמ"פ שרש"י כתב פירושו בלשון צחה וברורה. [edn_28_*]) ובא' מכת"י רש"י שתח"י "או חי' דורסתו" (ע"ד הלשון בסנהדרין שם "או חי' גוררתו").

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.