ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשלא דיני מילה בשבת ובו י"ד סעיפים:ה

ה

ה מי שנולד בערב שבת בין השמשות אין מלין אותו בשבת^לב שהוא ספק שמיני ספק תשיעי שאין דוחין שבת מספק^לג ואפילו לא הוציא אלא רוב ראשו בין השמשות אע"פ שיצא כולו בשבת ה"ז כנולד בין השמשות^לד.

והתחלת בין השמשות הוא אחר הילוך ג' מילין ורביע לאחר התחלת השקיעה^לה כמו שנתבאר בסי' רס"א^לו והוא לערך רביעית שעה קודם צאת הכוכבים^לז ואם נולד קודם לכן אע"פ שכבר שקעה החמה נימול ביום ו' ואם נולד כן בשבת נימול בשבת^לח ואף שיש אומרים שמתחלת השקיעה היא לילה כמו שנתבאר שם^לט מ"מ הרי במדינות אלו אין אנו חוששין כלל לדבריהם שלפעמים אין מקבלים שבת ועושים כל המלאכות עד רביעית שעה קודם צאת הכוכבים א"כ אין לנו לדחות המילה מזמנה בשביל חשש זה^מ:

הערות

לב. משנה קלז , א. רמב"ם הל' מילה פ"א הי"ב. טור ושו"ע יו"ד סי' רסו ס"ח.
לג. ברייתא קלה, רע"א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
לד. רמב"ם שם הט"ו מגמ' נדה מב, ב (ראה כסף משנה שם). טור ושו"ע שם (ראשו). ומ"ש רוב ראשו, ראה בכורות מו, ב. נדה כח, א. רמב"ם הל' נחלות פ"ב ה"י.
לה. מ"א סק"ב.
לו. ס"ה, וראה במצויין שם מסקנת רבינו בסדר הכנסת שבת כשיטת הגאונים שבין השמשות מתחיל מיד אחר התחלת השקיעה. וראה שער הכולל פט"ז ס"ק ג.
לז. מ"א שם. וראה לעיל סי' רנא קו"א סק"א: שהוא כמו שליש או רביע שעה. ולפי מסקנת רבינו בסדר הכנסת שבת מבואר שם, שזמן ביה"ש הוא עשרים דקות בימים השוים בארץ ישראל, והיינו משקיעה האמיתית עד צאת ג' כוכבים בינונים.
לח. מ"א שם, דלא כש"ך יו"ד סי' רסו סקי"א (שפסק כמהר"ם אלאשקר וכהגאונים). אבל בסדר הכנסת שבת פסק רבינו כש"ך ומהר"ם אלאשקר וגאונים.
לט. ס"ה וש"נ.
מ. מ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.