ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות השכמת הבוקרד דיני נטילת ידים ובו ב' סעיפים:א

א

ד דיני נטילת ידים ובו ב' סעיפים:

א תקנו חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר ולברך על נטילת ידים^א והטעם יש מפרשים^ב משום קריאת שמע ותפלה של שחרית לפי שהידים עסקניות הן^ג ומן הסתם משמשו בשינה במקומות המטונפים שבגופו כמו שיתבאר^ד וסמך לנטילה זו שנאמר^ה ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו' ואף שכשאין לו מים יכול לנקות ידיו בכל דבר שמנקה^ו שהרי לא נאמר ארחץ במים אלא בנקיון וכמו שיתבאר בסי' צ"ב^ז מכל מקום מצוה לחזר אחר מים עד מיל^ח ואפילו הולך בדרך יחזור לאחוריו עד מיל כמו שיתבאר שם ומברכים על מצוה זו^ט כדרך שמברכין על כל מצות של דבריהם^י אבל לתלמוד תורה ולהזכרת השם בשאר ברכות חוץ מקריאת שמע ותפלה א"צ לחזר אחר מים^יא אלא די לנקות ידיו בכל דבר שמנקה ולפיכך גם כשנוטל במים לא יברך אבל לתפלת מנחה או ערבית צריך לחזר אחר מים עד מיל^יב כמו לתפלת השחר לסברא זו ולסברא זו צריך לברך ג"כ על נטילת ידים למנחה או לערבית^יג אם אין ידיו נקיות^יד וצריך ליטול אבל אין המנהג כן עכשיו בכל ישראל^טו אלא אין מברכין על נטילת ידים רק בשחר לבד כי כך היתה תקנת חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר לבד ולא בשביל נקיון כפים לתפלה אלא מהטעם המפורש בזוהר (פ' וישב^טז) ומוזכר ג"כ בגמ'^יז כדי להעביר רוח הטומאה השורה על הידים מפני הסתלקות קדושת הנשמה בלילה מגוף האדם כשישן^יח ולהתקדש בקדושתו של מקום ברוך הוא^יט ע"י זריקת מים טהורים מן הכלי^כ ככהן המקדש ידיו מן הכיור ולכך תקנו לברך^כא אשר קדשנו כו' ומכל מקום ראוי לחוש גם לסברא הראשונה^כב למעשה לחזר אחר מים גם לתפלת מנחה וערבית עד מיל אבל לא לברך^כג שספק ברכות להקל אך אין צריך ליטול מן הכלי^כד אלא יכול לשכשך בתוכו^כה ואפילו אינו שלם ואפילו במים שבקרקע ואפילו אין בהם רביעית^כו ואפילו מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה^כז כי מאחר שנטילת ידים לתפלה אינה אלא משום נקיון אין צריך כלי^כח ולא כח נותן^כט ולא מים כשרים^ל ולא שאר דברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה^לא אך צריך ליטול עד הפרק^לב כמו לסעודה דהיינו עד חיבור האצבעות לכף היד לסברא הראשונה שבסוף סימן קס"א^לג וכדי לצאת גם לסברא האחרונה^לד שם יקח עוד מעט מים בכפו וישפשף כפות הידים זו בזו לנקות לקיים ארחץ בנקיון כפי^לה:

הערות

א. ברכות ס , ב.
ב. רא"ש ברכות פ"ט סי' כג. רמב"ם פ"ד מהל' תפלה ה"א. טעם זה מובא גם לעיל סי' א ס"ו. מהדו"ק סי' ד ס"ג. סידור הל' נטילה שחרית.
ג. תשובת רב עמרם גאון (אוצה"ג - התשובות ברכות סי' שסד).
ד. אולי הכוונה להמשך הסי' שלא הגיע לידינו. ועי' לעיל סי' א ס"ז וש"נ.
ה. תהלים כו, ו-ז.
ו. ברכות טו , א.
ז. סעיף ד.
ח. ב"י סי' צב.
ט. ברכות ס, ב.
י. רמב"ם פ"ו מהלכות ברכות ה"ב.
יא. מ"א סי' צב ס"ק ה בשם שו"ת הרשב"א ח"א סי' קנג. וראה גם לקמן שם ס"ו.
יב. רמב"ם פ"ד מהלכות תפלה ה"ב.
יג. רמב"ם הלכות ברכות פ"ו הלכה ב. רא"ש ברכות פ"ט סי' כג.
יד. רא"ש שם.
טו. שו"ת רשב"א ח"א סי' קצ; קצא. ב"י סי' ז וסי' צב. וכ"ה בסידור (ד"ה אם ניעור וד"ה אם עשה) שלא לברך על נט"י לתפלה. ועי' מהדו"ק סי' ד ס"ג.
טז. קפד, ב.
יז. שבת קט, א. טעם זה מבואר לעיל סי' א ס"ז. מהדו"ק סי' ד ס"ד. סידור ד"ה לפי שבנוסח.
יח. ובישן ביום, עי' מהדו"ק סי' ד סט"ו. סי' נה ס"ח.
יט. שו"ת רשב"א ח"א סי' קצא. ורוקח סי' שסג. והוא טעם ג' לנט"י שחרית כשהקב"ה מחזיר לו נשמתו ונעשה כבריה חדשה (מהדו"ק סי' ד ס"א. וראה גם שם סי"ג וסי"ד. רס"י ז. סידור סד"ה אם עשה). ומטעם זה בלבד סגי בפעם אחת (סידור ד"ה לכתחלה).
כ. מהמשך הדברים כאן ובס"ב נראה לכאורה דהיינו שנט"י בשחר צ"ל מכלי ובכח אדם, כנפסק בסידור (ד"ה לכתחלה). וכן הוכיח בשו"ת צ"צ חאו"ח סי' א (דלא כמ"ש במהדו"ק סי' ד ס"ב ס"ג וסי"ג). וראה שער הכולל פ"א ס"ד.
כא. היינו מטעם הג' הנ"ל (עי' מהדו"ק סי' ד ס"א. רס"י ז. סידור ד"ה לכתחלה), משא"כ מטעם הב' הנ"ל אין לברך (שם ד"ה אם עשה. מהדו"ק סי' ד סי"ד).
כב. עי' סי' צב סעיף ה.
כג. ב"י סי' צב. שוע"ר שם ס"ג. רס"י ז. וראה גם סידור ד"ה אם ניעור וד"ה אם עשה.
כד. היינו בנט"י לתפלה דוקא כדלקמן. וכ"ה בסידור ד"ה אם עשה.
כה. עי' מהדו"ק ס"ב לענין נט"י שחרית וש"נ.
כו. ארחות חיים הל' נט"י סי' ב בשם הר"מ. תשב"ץ קטן סי' רפה (הובא ג"כ במרדכי פ"ח דברכות). שו"ע סעיף ו.
כז. חי' הרא"ה ברכות פ"ח. שו"ע סעיף א.
כח. שו"ת רשב"א ח"א סי' תקצה.
כט. דרכי משה שם בשם מרדכי פ"ח דברכות.
ל. חי' הרא"ה שם. שו"ע שם.
לא. עי' מהדו"ק ס"ג לענין נט"י שחרית וש"נ.
לב. רמב"ם הל' תפלה פ"ד ה"ב. טור ושו"ע סי' תריג סעיף ב ושוע"ר שם לגבי נט"י שחרית ביוהכ"פ. וראה מהדו"ק סי' ד ס"ז לגבי נט"י שחרית. ובסידור פסק שלתפלה סגי עד חיבור אצבעות לכף היד (ד"ה אם עשה) ולנט"י שחרית (ד"ה לכתחלה) ולסעודה (סדר נט"י לסעודה ס"א) צ"ל עד חיבור כף היד לקנה. וביוהכ"פ פסק (סי' תרי"ג ס"ב) עד סוף קשרי אצבעותיו. וכ"ה מנהג חב"ד (מטעם המבואר באג"ק ח"ג עמ' קמח. ועיי"ש ח"כ ע' רפד שבמוצאי יוהכ"פ ות"ב נט"י ג"פ. וכ"ה בספר המנהגים - חב"ד ע' 47 וע' 59). ועי' תהל"ד סי' ד סק"ו. בדה"ש סי' ב סק"י. ולענין כהן במקדש ובנשיאת כפים (שמדמה אליו לעיל את נט"י שחרית) עי' לקמן סי' קכח ס"ח.
לג. סעיף ח. ועי' סדר נט"י לסעודה ס"א.
לד. "הראשונה … האחרונה" בקונ' השלחן הגיה: האחרונה … הראשונה.
לה. שמובא לעיל גבי נט"י לתפלה. עי' גם לקמן סי' קסב ס"ח. סדר נט"י לסעודה ס"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.