תט
ג) ולהבין בתוס' ביאור ענין ים ויבשה19, הנה מי הים הם מלוחים וכמשארז"ל (בשבת דף ק"ט וכפרש"י שם) שאסור לרחוץ בים בשבת מפני שמחזי כרפואה, ולכן נקראו מנהיגי הים בשם מלחים כמ"ש (ביונה א' ה') ויראו המלחים, וכתיב (יחזקאל ך"ז ט') כל אניות הים ומלחיהם, ע"ש שמי הים הם מלוחים. והנה המים אלו של הים כאשר הם בוקעים את עפר הארץ נעשו מים חיים, שהמים אלו גופא נעשו מים חיים וכמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים כו' אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים כו'. והנה המלאכים הם בים עלמא דאתכסיא נוני דימא רבא כנ"ל, וכן הנשמות קודם התלבשותם בגוף הם ג"כ בבחי' ים וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, שכמו המלאכים שהם בבחי' ים כתיב בהם ויעמידם לעד כו' כך בנשמות קודם התלבשותם בגוף כתיב חי הוי' אשר עמדתי לפניו כנ"ל, וגם בכתבי האריז"ל מבואר שבשביעי ש"פ שהוא זמן קרי"ס אז הוא זמן לידת הנשמות והיינו כנ"ל שהנשמות קודם התלבשותם בגוף הם בבחי' ים, וכאשר באים בגוף הנה העלי' שאחר הירידה היא במה שנעשו כמו בחי' מים חיים, כנ"ל במשל שכאשר המי הים בוקעים את עפר הארץ נעשו מים חיים כו', ומים חיים הוא גבוה במדריגה יותר נעלה מבחי' ים, שהם מחולקים גם לענין טהרת הטומאה שהים יש דיעה שהים הוא כמקוה, ויש דיעה שמטהר בזוחלין, אבל טומאות חמורות כמו זבין (וזבות יש ג"כ דיעה בב"י ריש ה' מקוואות רסי' ר"א שצריכה מים חיים, רק אנן לא קיי"ל כן כ"א כמ"ש התוס' מברייתא דת"כ חומר בזב מבזבה שהזב טעון מ"ח והזבה אינה טעונה מ"ח) ומצורעים ומי חטאת אין הים מטהרן, אבל מים חיים מטהר כל הטומאות חמורות הנ"ל20, כי מים חיים הוא מדרגה גבוה מאד וכמשארז"ל באבות דר"נ עשרה דברים נקראו חיים הקב"ה נק' חיים שנאמר וה' אלקים אמת הוא אלקים חיים, תורה נק' חיים שנאמר עץ חיים היא כו', המים נקראו חיים שנאמר והי' ביום ההוא יצאו מים חיים כו', וא"כ מים חיים הם מדרגה גבוה מאד.
ולהבין ענין מי הים מלוחים שלכאורה הוא חסרון אך באמת גם זהו מעלה ומדרגה גבוה רק שמים חיים הוא מדרגה היותר נעלה, כי הנה כתיב ולא תשבית מלח21 ברית אלקיך כו' על כל קרבנך תקריב מלח, שמלח הוא ברית ה' אלקי', שענין המלח הוא מה שהוא נותן טעם בדבר הנאכל וכמ"ש היאכל תפל מבלי מלח, שהמלח אף שהוא עצמו הטעם שלו אינו טוב אך הוא נותן טעם טוב בהתבשיל, וכמו"כ יובן למעלה שענין המלח הוא ברית ה' אלקי' שמחבר בחי' שם הוי' בשם אלקים כי הנה מחמת שם אלקים שיש בו ק"ך צירופים יש יניקה לחיצוני'
הערות
- 19. ולהבין בתוס' ביאור ענין ים ויבשה : בהבא לקמן ראה אוה"ת קדושים שם ע' א'סא ואילך. סה"מ תרכ"ט שם ע' קפ ואילך (ובהנסמן שם בע' קעח). סה"מ עזר"ת שם ע' ריב ואילך.
- 20. אבל מים חיים מטהר כל הטומאות חמורות הנ"ל : ראה גם אוה"ת חוקת ע' תתס. וראה לקו"ת שלח מב, ב. ובציונים שם.
- 21. כי הנה כתיב ולא תשבית מלח : בהבא לקמן ראה גם לקו"ת ויקרא ג, סע"ד ואילך. סה"מ תרכ"ט שם ע' קפ. סה"מ עזר"ת שם ע' ריח ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש ו'כד שבת קט, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז שבת קט, ב
- תורת שמואל רכח מאותו ספר שבת קט, ב
- תורת שמואל תצג מאותו ספר שבת קט, ב
- תורת שמואל תקמג מאותו ספר שבת קט, ב
- שולחן ערוך ז שבת קט, א
- שולחן ערוך א שבת קט, א
- שולחן ערוך ב שבת קט , א
- שולחן ערוך ד שבת קט, א
- שולחן ערוך ו שבת קט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום א דין השכמת הבוקר שבת קט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ד דיני נטילת ידים שבת קט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ד דיני נטילת ידים שבת קט, א