מט, ד
ורתת כו' ואעפ"י שבמ"ת הי' גילוי עצמות אלקות בראי' מקרוב בבחי' פב"פ ממש כמ"ש וכל העם רואי' כו' משא"כ עכשיו שגם בדביקות בהתלהבות בק"ש ותפלה מרחוק ה' נראה בשכל והשגה לבד מ"מ אוי"ר דת"ת נבדל בערך מאוי"ר דק"ש ותפלה מפני שעיקר מצות ת"ת אינו רק כמדבר דבר ה' בבחי' ביטול עצמי מכל וכל כמו תען לשוני אמרתך כו' שאינו מרגיש א"ע כלל וכלל ע"כ גם אוי"ר שיש בזה הן בבחי' עצמיות מצד עצם הדבר ממש כנ"ל כעומד בראי' מקרוב למלך כו' משום דאורייתא מח"ע נפקת כו' ואורייתא וקודב"ה כולא חד ממש ע"כ מצות ת"ת בתמידות בלי הפסק כלל וממילא האוי"ר תמידים בלי שינוי והפסק כנ"ל ובלי הרגשה כלל וכמו ר"ע שהי' שונה ואש מלהטת סביבו כו' אש דתורה והוא רשפי אש העונג העצמות שבחכ' שהי' במ"ת שעכ"ד פרחה כו' וכן ביראה ורתת תמידי ועצמי כמו ר"י (נדה יג, א) דאימתא דמארי' עלי' כו' (וכענין שא' המגיד אני המשנה המדברת בפיך כו') שאין צד אחיזה ושרש לעה"ד שם כלל וע"כ ישראל במ"ת פסק' מהן זוהמא של נחה"ק ולא הי' המות שולט בהן לולי חטא העגל כידוע וגם עכשיו בעוסק בתורה לשמה אין מ"ה יכול ליקרב אליו כרבה ב"נ כו' וראי' עוד ממה שאין ד"ת מקבלים טומאה כלל דאפי' בע"ק מותר בד"ת ואין אור הגיהנם שולט בת"ח כמ"ש במ"א וד"ל. לפי שהתורה היא בבחי' עה"ח שהוא פנימי' דאבא כו' כנ"ל שלמעלה מעה"ד לגמרי כידוע משא"כ באוי"ר דתפלה כנ"ל וד"ל:
(טו) (וזהו יתרון מעלת קול תורה כמ"ש כי קולך ערב קלא דאורייתא כו' וכן אשר יקראוהו באמת דתורה דוקא) ואמנם אנו מוצאים שגם באוי"ר שאינן בתורה הן בבחי' ביטול תמידי בלי שינוי והפסק כמו האבות שהן המרכבה באוי"ר תמידי' כאהבה דאברהם אוהבי רחימא דמלכא הי' בתמידות כמרכב' ממש כמ"ש התהלך לפני ממש בתמידו' ממש וכן בפחד יצחק אעפ"י שא' ושמי הוי"ה דתו"מ לא נודעתי להם כו' כי שרשם ביחוד פנימי דחו"ב דאצילות כידוע שמשם שרש נש"י כו' ועכ"ז יצא ישמעאל חסד דק"נ מאברהם חסד ואהבה דקדושה ומפחד יצחק יצא עשו גבורה דק"נ רק יעקב שהוא קו האמצעי דתורה לא היה בו נטי' לק"נ וזהו יעקב משמש במרום אבל בבחי' מרכבה דמלאכי' כשרפים וחיות אוי"ר שלהם נפרד מן עצם אלקות ולזה יש בהם אחיזה לחו"ג דנוגה כמו גבורות קשות שמקבלים מקו השמאל דפני שור כו' (משא"כ באוי"ר דתורה כמ"ש על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח עליו בעסקו בתורה נשרף שהוא עוף דשרפי' כו' שנתבטל במציאות באש דתור' מטעם הנ"ל). וזהו הטעם שהי' שבירה בז"מ דתוהו שהן בבחי' בהמות וחיות כו' ויש מדרגות הביטול העצמי דחכ' דתור' גם למטה ביותר כמו באופנים שנק' אופני הקדש בלא וי"ו שזהו בחי' קדש העליון דחכ' דוקא למעלה מהשרפים שאומרים קדוש בוי"ו וע"כ האופני' מתנשאים לעומת השרפים ואו' ברוך כמ"ש במ"א וזהו מצד דהאוי"ר של האופני' הוא בבחי' המעש' בלבד שהוא הסבוב והשתחוא' גשמי' בחומר שלהם שהוא בתמידות בלי הפסק כלל כמ"ש וצבא השמים לך
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש ג'תרסב נדה דף י"ג,
- אגרות קודש ג'תשפג נדה דף י"ג
- לקוטי שיחות 155 נדה יג, סע"ב
- לקוטי שיחות 113 נדה יג, א
- לקוטי שיחות 274 נדה יג, ב
- לקוטי שיחות 313 נדה דף יג
- תורת מנחם בס"ד. פורים (מאמר א), ה'תשי"ז נדה יג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז נדה יג, א
- מאמרי אדה"ז תקנו נדה יג, ב
- תורת חיים רנד, א מאותו ספר נדה יג, סע"א
- שולחן ערוך י נדה יג, א
- שולחן ערוך כא נדה יג, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח נדה יג, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט נדה יג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א נדה יג, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב נדה יג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ג הנהגת בית הכסא נדה יג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ג הנהגת בית הכסא נדה יג, א