תקנו
מל'8 דבריאה נעשה בחי' עתיק ליצי' וכו' עד שבג"ע דעשי' הוא בבחי' בינה שבמל' דיצי' שמאיר בה מבחי' עתיק דיצי' ושם הנשמו' נהנין ג"כ מזיו כו' וב' ג"ע הללו נק' גנים והמעיין המשקה אותם ממקורם האמיתי שהוא בחי' בינה דאצי' שנק' ים הקדמוני היינו בחי' מל' דאצי' להיותה בחי' ממוצע בין האצי' לבריא' כידוע דבחי' הכתר הוא בחי' ממוצע בכל מקום והרי המל' נעשית בחי' כתר לנבראים וא"כ על ידה דוקא נשפע האור ממקורו הראשון והוא בחי' בינה דאצי' עצמה שהוא המקור למעיין גנים זה ואמנם היא אינה יורדת למטה אלא ע"י אמצעות בחי' מל' דאצי' שנק' כתר דבריא' הממוצע והמחבר כנ"ל וד"ל.
והנה השבח הזה במעיין גנים על כנ"י נאמר משום דשבוחי הוא דקא משבח לכנ"י שנקראת מעיין גנים ואח"כ משבח אותה בשבח אחר שהיא ג"כ <רעח>
באר מים חיים כו' וא"כ זהו בהכרח בשני מדרגות שא"א להיות השבח הכל במדריגה א', ומה שמשבח בתחלה שהיא מעיין גנים היינו מלמעלה למטה והוא בבחי' א"י דתיקון דהיינו איך שהאור אלקי נשפע בע"ס כח"ב בתחלה ומבינה דאצי' יורד האור עד בחי' בינה דעשי' שבג"ע התחתון כנ"ל ואח"כ משבח אותה מלמטה למעלה במה שיש בה ע"ס דא"ח בבחי' מ"ן דילה והוא במה שנקרא' באר מים חיים.
והענין הוא כי המ"ן דנוק' לא נשלם בו הבירור והתיקון מהשבירה עדיין ואפי' בחי' המל' עצמה דהיינו בנין קומתה כבר נשלם בה הבירור והתיקון אך בחי' כלי ההולדה שלה בלבד שהוא בחי' מ"ן לא נשלם בה הבירור וכמ"ש בע"ח ובחטא אדה"ר נפל גם בחי' מ"ן דאימא כו' וצריכי' עכ"פ בירור בבחי' העלא' דא"ח כי ז' המלכי' עולי' רק בבחי' א"ח כנ"ל וידוע דהנשמו' נולדי' מיחוד דזו"נ ממ"ד ומ"ן וע"כ יש בירור ותיקון במ"נ בנשמות בג' מדרגו' דבי"ע בדרך כלל מזמן החורבן דבית שני עד ביאת משיח ב"ב דהיינו כמו בימי9 התנאי' שאחר החורבן הי' הבירור והתיקון מבחי' מ"נ דנוק' נשמות שהם בבחי' מוחי' חב"ד דבריא' ובזמן האמוראי' הי' בחי' בירור ותיקון בנשמו' דמ"נ דבחי' חג"ת דיצירה ואח"כ בימי הגאונים עד דורו' האחרוני' הכל נחשב בבחי' עקבות משיחא שהן בחי' נה"י דעשי' והיינו מ"ש רז"ל עד10 שיכלו כל הנשמו' שבגוף פי' נשמו' שצריכי' בירור והיינו אותם שמלובשי' עדיין באוצר11 א' ששמו גוף והוא בחי' מ"נ דנוק' ולפי שהן באין בשיעור קומה ראש ורגל כי המ"נ נמשך מן המוח שבראש דוקא והולך ומתפשט עד בחי' נצח והוד דכליות ומשם עוד בבחי' ירכין כו' ע"כ אמרו בזוהר12 דמי שבקי בשיעור קו המדה יוכל לשער שיעור גלותא דאתמשך כו' והוא עד כלות שיעור
הערות
- 8. מל' דבריאה נעשה בחי' עתיק ליצירה : ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו, פ"ב.
- 9. בימי התנאי' שאחר החורבן. . מבחי' מ"נ : ראה אוה"ת חקת שם שמבאר זה באריכות.
- 10. עד שיכלו כל הנשמו' שבגוף : יבמות סג, ב. ובפרש"י שם. ע"ז ה, א ובפרש"י ותוס' שם. רש"י ותוס' הרא"ש נדה יג, ב. זהר חדש [מדרש הנעלם] בראשית פ"ד י, ב. לקו"ש ח"ה ע' 434 בהערה.
- 11. באוצר. . ששמו גוף : ראה גם ספר הערכים — חב"ד בערכו (ח"ב ע' שצג-ד).
- 12. בזוהר. . גלותא דאתמשך : ראה זהר שמות רנח, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- אגרות קודש ג'תרסב נדה דף י"ג,
- אגרות קודש ג'תשפג נדה דף י"ג
- לקוטי שיחות 155 נדה יג, סע"ב
- לקוטי שיחות 113 נדה יג, א
- תורת מנחם בס"ד. פורים (מאמר א), ה'תשי"ז נדה יג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז נדה יג, א
- תורת חיים רנד, א נדה יג, סע"א
- תורת חיים מט, ד נדה יג, א
- שולחן ערוך י נדה יג, א
- שולחן ערוך כא נדה יג, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח נדה יג, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט נדה יג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א נדה יג, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב נדה יג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ג הנהגת בית הכסא נדה יג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ג הנהגת בית הכסא נדה יג, א