רפו, ג

לשם כלל ולא שייך כלל עליות וירידות, שאין ירידות ועליו' שהוא המשכות והעלאות רק בבחי' מעלה ומטה והוא בבחי' קו"ח דאבי"ע כו' וזה שנעשה ע"י המצות ביחו"ע דמ"ד ומ"נ כנ"ל, אבל לע"ל גילוי אור העצמ[ו]' דא"ס יהי' למטה כמו למעלה ממש בשוה כו' ואיך יתכן ל' עלי' מלמטלמ"ע או [ירידות] מלמעלמ"ט. וע"כ לא יהי' עוד עליות העולמות שהוא ההילוך דילכו מחיל אל חיל כו' וע"כ יום שכולו שבת, דעכשיו ו' יומין דחול הוא ירידה והמשכה ובשבת שובת שהוא העלי' ובאלף הז' שיהי' המנוחה בבחי' מהו"ע [ו]לא ממלאכה וירידה כלל ע"כ נק' יום שכולו שבת. ומה שנק' מנוחה לחה"ע דחיי העולמים הוא מל' דא"ס שיורד ועולה לפ"ע העלאת מ"ן במעשה התחתונים ולע"ל שיהי' מנוחה למל' דא"ס כאשר יתגלה בחי' אור העצמיו' ממש ויבא לכלל מנוחה העצמי', ובכל שבת יש מעין יום הז' שכולו שבת¹¹⁷ כו' וד"ל.

וזהו ובשביעית יצא לחפשי חנם היינו באלף הז' שזהו יום¹¹⁸ מנוחה לחה"ע אז יצא גם הע"ע הנ"ל חפשי חנם חפשי מעבודתו לתקן ע"י מעשה המצות בעליות וירידות כי א"צ שם תיקון זה לעורר למעלה בחי' חפץ חסד כי יתגלה בו אור העצמ[ו]' א"ס למטה [oldpage_860] ּ כמו למעלה שאין אתעדל"ת מגיע לשם כלל כנ"ל, כך בהתגלות בחי' העצמו' למטה א"צ לאתעדל"ת במצות כלל וזהו עוה"ב ונק' חיי עולמים דכתי' יחיינו מיומים¹¹⁹ בימוהמ"ש ביום הג' יקימנו כו'¹²⁰ בתחה"מ ונחי' לפניו ממש בעוה"ב והוא העדן כו', ואע"פ שעוה"ב בא בשכר המצות בעוה"ז דוקא מ"מ [ב]עוה"ב נעשה חפשי חנם בלא מצות שהוא לאחר תשלום הבירורים כנ"ל וד"ל. ולפ"ז גם משה שנק' גואל ראשון וגואל אחרון¹²¹ היינו רק לימוהמ"ש שיהי' התיקון ברוחני' המצות עכ"פ כמ"ש הלכתא למשיחא¹²², דמ"ש במשה כי מן המים משיתיהו דירושתו¹²³ מבחי' מ"ע דעגולים לתקן הוא עד סוף אלף הששי שהוא ימוהמ"ש, אבל בעוה"ב הוא למעלה מימוהמ"ש שאז א"צ תיקון כלל מטעם הנ"ל וד"ל.