תרפז

השפע שמגיע מן הצפרני' והשערו' כו', ועיקר כלל יניקתם הוא בא מבחי' ה' דמים טמאים שבאשה העליונה הנק' אשה³¹ יראת ה' כידוע.

וענין ה' דמים טמאי' יובן מדוגמת ה' דמים טמאי' באשה הגשמית למטה דהנה אנו רואים סיבת התהוות דמים הטמאים באשה הוא מבחי' ריבוי הדמים כאשר מתרבה בה הדמים שאז ימצא בריבוי הדם פסולת הדמים הרבה והפסולת נדחה לחוץ וזהו ענין יציא' דם טמא שהוא הפסולת של הדם הנדחה לחוץ מפני שנתרבה דם הרבה וכמו ענין ותתחלחל³² המלכה שפירסה נדה שמפני הפחד נתבלבלו הדמים ונתערב הפסולת ויצא ונדחה לחוץ, וכן כל ענין פירסה נדה הוא רק ענין יציאת הפסולת מצד ריבוי הדמים כידוע, ויש ה' דמים טהורים כי באותו פסולת היוצא יש שאינו פסולת הדם המזוהם אלא הוא מן הנקי והטוב שיצא גם הוא לחוץ ונק' דם טהור והיינו ענין ההבדלה בין דם לדם, וכללו' הענין הוא כי הדם³³ הוא הנפש שבו שוכן עיקר חיו' הנפש ובמובחר וטוב שבו סובב והולך רוח החיים בכל האיברי' ונק' בחי' גבורו' שהוא עיקר המחי' אך בפסולת הדם החיו' שבו קשה ורע מאד ויכול לקלקל כל הגוף וע"כ נדחה ויוצא לחוץ וזה נק' בחי' גבורו' קשות כידוע.

והדוגמא מכל זה יובן למשכיל למעלה דשרש יניקו' החיצוני' שנמשך מבחי' הדמים טמאי' שבאשה העליונה היינו מבחי' הגבורו' הקשו' שהוא ענין ובחי' פסולת השפע הנדחה לחוץ מבחי' מל' דאצי' והיינו מסיבת ריבוי הדמים עד שנמצא פסולת הרבה והוא ענין רוב התעוררו' גבורו' עליוני' ע"י שעוברי' על שס"ה ל"ת שהן מבחי' הגבורו' של הדם הפסולת דאימא כמ"ש במ"א בענין שמי³⁴ עם י"ה שהן שס"ה ל"ת מפני שהוא בבחי' בינה שמלובשת בשס"ה גידין וע"ז נא' כי הדם הוא הנפש כו' וע"י שנתעוררו גבורות הרבה ע"י שס"ה ל"ת נמשך פסולת הדם הרבה ובהכרח שיהי' נדחה לחוץ והן בחי' ה' דמים הטמאי' שמקבלי' החיצוני' תוספ' יניק' מהם אבל ה' דמים הטהורי' נשארו בבחי' הקדושה כי בהם עיקר אור החיות כמבואר מתוך משל הנ"ל בה' דמים טמאי' וה' דמי' טהורי' אשר באשה למטה וד"ל.

והנה כל זה בבחי' מל' דוקא שנק' אשה כידוע אבל מבחי' ז"א אין לחיצונים יניקה כלל וכלל כי אין בזכר ענין פירסה נדה בה' דמים טמאי' כו', והטעם הוא כי הזכר רובו בחי' חסדי' וכמ"ש כי³⁵ זכ"ר חסד"ו כו' אבל הנוק' מלאה גבורו' ודינין כי