96
להמדרש ניתן לנשים רק "מה שהם יכולות לשמוע", היינו רק הדברים השייכים להן; משא"כ להמכילתא, שלא נזכר התנאי "שהם יכולות לשמוע", הרי אדרבה, ניתן לנשים העצם של תורה וכללי', "ראשי דברים" שמהם מסתעפים הדקדוקים שנאמרו לאנשים.
ויש לומר שיש בזה נפק"מ לענין מצות עשה שהזמ"ג שנשים פטורות מהן20 (וכן ת"ת שנשים פטורות ממצות ת"ת21):
לפי המדרש — מלכתחילה לא ניתנו להן ענינים אלה, היינו שאינן מצוות עליהן כלל, כי לא ניתן להן אלא "מה שהם יכולות לשמוע";
משא"כ להמכילתא, כיון שניתן להם "ראשי דברים", דהיינו כללי כל התורה כולה, הרי שייכות הנה לכל התורה כולה, והפטור הוא רק בענין קיומן במעשה, אבל נתינת התורה ומצוותי', הרי כל התורה ומצוותי' (גם מ"ע שהזמ"ג)22 ניתנו גם לנשים23, וזה שאינן חייבות בעשייתן אינו ממעט כלל בהנתינה והקבלה.
ויומתק עוד יותר ע"פ מ"ש האריז"ל24 ש"בעשות הזכר את המצוה אין מהצורך שגם הנשים תעשנה לבדה כי כבר נכללת עמו בעת שעושה אותה המצוה. . אבל מל"ת כו'", ומסיים "וז"ס מה שארז"ל25 אשתו כגופו דמיא", וכדאי' גם בזהר26 שהאיש והאשה כל אחד לעצמו הוא "פלג גופא"27 [וענין זה הוא לא רק
הערות
- 20. קידושין כט, א (במשנה). וש"נ. רמב"ם הל' ע"ז פי"ב ה"ג.
- 21. קידושין שם, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"ג. שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סי"ד.
- 22. ראה תו"ש פרשתנו עה"פ (יתרו אות נ).
- 23. וי"ל שהוא לא רק לדעת בן עזאי שחייב ללמד את בתו תורה (סוטה כ, א. וראה תו"ש שם), אלא גם לר"א והלכתא דלא ילמד אדם את בתו תורה, ה"ז מציווי חכמים שרוב נשים כו' (סוטה שם. רמב"ם טושו"ע ושו"ע אדה"ז שם), הרי שניתן להם כל התורה[ednref_17_*]. וכ"מ מזה ש"אשה שלמדה תורה יש לה שכר כו'" (ל' הרמב"ם שם. וש"נ. וראה התחלת לשון אדה"ז בהל' ת"ת שם) ומוכח דשייכת להן. אלא שלא נצטווה ללמדה (ודוחק). וגם ע"פ ציווי חכמים דלא ילמד אדם בתו כו' — ראה פרישה שם סקט"ו: אבל אם למדה לעצמה אנו רואות שיצאו מהרוב כו'. וראה בהנסמן לעיל הערה 10.
- 24. טעהמ"צ פ' בראשית. שער מאמרי רשב"י לתקו"ז תס"ט. וראה אוה"ת בא ע' שמטשנ. פינחס ע' א'קצטא'ר.
- 25. מנחות צג, ב (וראה תוד"ה ידו שם). ברכות כד, א. וש"נ. זח"ב קיז, ריש ע"ב.
- 26. ח"ג ז, ב. קט, ריש ע"ב. רצו, א.
- 27. והרי ענין זה נאמר גם לסניף[ednref_18_*] להלכה שנשים אומרות ברית ותורה בברכת המזון — "כיון שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה. . הרי הזכר ונקבה הם גוף א' לפיכך יכולות לומר על ברית הזכרים שחתמת בבשרנו וכן תורתך שלמדתנו על למוד הזכרים" (שו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ז ס"ז, מב"י (בדק הבית) הובא במג"א שם סק"ג). וצ"ע, שביאור זה סותר הביאור דלעיל (הערה 23) — דבאם לומדות בעצמן למה זקוקות לפעולת "למוד הזכרים" (וראה מג"א שם). [edn_17_*] ) לא רק הלכות הצריכות שזה גם נשים חייבות ללמוד. ויכולות לברך ברכת התורה (אגור הובא בב"י או"ח סמ"ז. שו"ע אדה"ז שם בסוף הסימן), היינו שחייבות ב(לימוד ה)תורה ולא רק בתור הכשר לקיום מצות שלהן (ש"חייבות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן כו'") — ראה בארוכה לקו"ש חי"ד ע' 37 ואילך (ולהעיר מב"י יו"ד סש"מ סד"ה ומ"ש וכל העומד). [edn_18_*] ) בשו"ע אדה"ז הובא זה כטעם הא' (ואח"כ מוסיף "ועוד שגם הנשים צריכות ללמוד מצות שלהן לידע האיך לעשותן. . כמ"ש בסי' מז"). — אבל מזה שבסי' מז (שזהו מקומו של חיוב התורה דנשים) לא הזכיר אדה"ז כלל הא ש"הזכר והנקבה הם גוף א'", מוכח, שאינו ענין להלכה, והובא כאן (בהל' ברהמ"ז) רק לסניף ראי' כו'.
מצוטט ב־6 עמודים
- שולחן ערוך ז לקו"ש חל"א ע' 96
- לקוטי שיחות 109 לקו"ש חלק לא ע' 96
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י. לקו"ש חל"א ע' 96
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"א ע' 96
- תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח לקו"ש חל"א ע' 96
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חל"א ע' 96
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש א'שסג מנחות צג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ז מנחות צג, ב
- תורת שמואל קו מנחות צג, א
- תורת שמואל שלא מנחות צג, א
- פלח הרמון ב מנחות צג, א
- פלח הרמון יב מנחות צג, א
- לקוטי שיחות 66 מאותו ספר סוטה כ, ב
- מאמרי אדה"ז תרפז סוטה כ, ב
- שולחן ערוך א סוטה כ, סע"א
- אגרות קודש אגרת טז סוטה כ, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח סוטה כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א סוטה כ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לו דין דקדוק כתיבתן סוטה כ, א