שכד
הוא בחי' סוכ"ע, וקצה השמים דלתתא הוא בחי' ממכ"ע91, ויעקב הוא המבריח וממשיך מבחי' סוכ"ע בממכ"ע. והנה כתי' אלה תולדות יעקב יוסף92, ולכאו' אינו מובן שהרי ליעקב היו י"ב שבטים ולמה א' רק תולדות יעקב יוסף לבד, אך הענין הוא דהנה יוסף הוא ע"ש תוס' אורות וכמ"ש יוסיף ה' שנית ידו93, וזהו בן פורת יוסף, פורת הוא מל' פרי' ורבי'94, שיוסף שהוא בחי' תוס' אורות וע"י בחי' תוס' אורות עי"ז הוא נמשך למטה ג"כ, וזהו ענין נשים שהוא בחי' הולדה שנמשך בבחי' תוס' וריבוי כו'. וזהו פי' חסן שהוא לשון חיזוק95, כי נשים הוא המשכה מבחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה שהוא ענין חוזק, וכמו בגשמיות שהבריח התיכון הי' מחזק את הכתלים, וכך למעלה המשכת בחי' בריח התיכון הוא המשכה חזקה דהיינו המשכה מעצמות אוא"ס ב"ה. ועוי"ל חסן הוא בחי' ירושה96 וכמ"ש בזהר בן מסטרא דדעת97 דירית אחסנתי' מאבא ואמא, וזהו מ"ש מי כמוכה חסין י"ה98, והענין הוא דהנה לפעמים כתי' אין השם שלם99 דהיינו שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה100, ולמטה בנפש האדם היינו שאינו מאיר בחי' מוחין במדות אף שהוא משיג אלקות בהשגה ושכל מ"מ אינו נוגע כלל לפנימיותו, והיינו לפי שאינו מאיר ההשגה שמשיג במוחו ללב, וזהו אין השם שלם, אך חסין י"ה היינו שיהי' הבן שהוא בחי' מדות שהוא בחי' ו"ה יהי' ירית בחי' י"ה שיהי' מאיר גילוי עצם בחי' י"ה בו"ה, וע"ז נא' חסין י"ה דירית מאבא ואמא שהוא בחי' ירושה שמקבל מפנימי' י"ה, וזהו חסן זה סדר נשים כי סדר נשים הוא המשכה פנימי' בבחי' תוס' וריבוי מבחי' בריח התיכון כו' שהוא המשכה מפנימי' או"א וע"כ נקרא חסן שהוא בחי' ירושה דירית מאבא ואמא.
ישועות זה סדר נזיקין101, והענין הוא דהנה יש ארבע אבות נזיקין102, זהו ענין עון ומשחית אף וחימה103, וע"ז נא' והוא רחום יכפר
הערות
- 91. סוכ"ע . . ממכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
- 92. אלה תולדות יעקב יוסף : וישב לז, ב. ראה ב"ר פפ"ד, ו. אוה"ת וישב כרך ה ע' תתק ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' שפו. תרכ"ז ע' ריט. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ספ"א.
- 93. יוסיף ה' שנית ידו : ישעי' יא, יא.
- 94. בן פורת יוסף . . פרי' ורבי' : ויחי מט, כב וברש"י שם.
- 95. חסן שהוא לשון חיזוק : ראה רד"ק ומצודת ציון לישעי' לג, ו. פרדס שבהערה 87. אוה"ת שבועות ע' פ. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תמג.
- 96. חסן הוא בחי' ירושה : רש"י שבת לא, א ד"ה חוסן. ראה אוה"ת שבועות ע' עא. ע' עב. ישעי' כרך א ע' רכד.
- 97. בן מסטרא דדעת : ראה זהר אד"ז האזינו רצא, א.
- 98. מי כמוכה חסין י"ה : תהלים פט, ט [ושם: כמוך].
- 99. אין השם שלם : ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ולקח טוב ס"פ בשלח. לקו"ש י"ג סיון כרך כג ע' 268 הערה 33.
- 100. שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה : ראה גם אוה"ת שבועות ע' עב. (יהל אור) תהלים ע' שכ. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת הערה 186.
- 101. ישועות זה סדר נזיקין : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
- 102. ארבע אבות נזיקין : ראה ב"ק ב, א (במשנה).
- 103. עון ומשחית אף וחימה : ראה מאו"א אות ד סל"ב. זהר רע"מ משפטים קיח, סע"א. של"ה תושב"כ שובבים ת"ת פ' משפטים שכ, סע"א. מעשה רוקח לר' אלעזר בר' שמואל לב"ק שם (עו, ב בדפי הספר). ולהעיר מסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תמג: ארבעה אבות נזיקין הם ד' קליפות אף וחימה קצף ומשחית. וראה גם זהר רע"מ בא מא, ב. מב, א. קרח קעט, ב. פינחס רכז, ב. תצא רעט, ב. תוספת שז, ב. לקו"ת מלכים י, כט. חסד לאברהם מעין שני עין הקורא נהר יב. פע"ח שער מנחה ומעריב שט"ו, רפ"ג. מ"ח סדר מועד מסכת הבריאה דערבית פ"ו, מ"ב. סידור האריז"ל — הרש"ר וקול יעקב — תפלת ערבית. וראה פרדס שכ"ג, פי"ג שעה"כ מערכת משחית.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש ח'תתכט ב"ק ב, ב
- לקוטי שיחות 103 ב"ק ב, ב
- לקוטי שיחות 105 ב"ק ב, ב
- לקוטי שיחות 189 ב"ק ב, סע"א
- לקוטי שיחות 191 ב"ק ב, א
- לקוטי שיחות 194 ב"ק ב, א
- תורת שמואל תקנט מאותו ספר ב"ק ב, א
- שולחן ערוך א ב"ק ב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים ב"ק ב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א ב"ק ב, ב
- תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב ב"ק ב, ב