פז

בתושבע"פ בא באריכות כו', וזהו משארז"ל גדול תלמוד⁶¹ שמביא לידי מעשה, שעיקר המביא לידי מעשה הוא בחי' תלמוד דוקא, וזהו שתושבע"פ נק' מים. והנה בחי' מים אלו שהוא בחי' תושבע"פ צריך ג"כ ברכה מיוחדת ואינו מספיק בברכה של וברך את לחמך, אף על פי שבאמת תושבע"פ נרמז בתושב"כ, כי ליכא מידי בתושבע"פ דלא נרמז באורייתא⁶² היינו בתושב"כ, וכן בכל התלמוד מנלן אמר קרא⁶³, מ"מ צריך תושבע"פ ברכה בפ"ע, וזהו שנתקן ג' ברכות בברכת התורה⁶⁴ א' כנגד תושב"כ, וב' כנגד תושבע"פ* כמו המים שהם צריכים ברכה, ואדרבה שהמים צריך יותר לברכה, לפי שהמים הוא מגדל ומצמיח הכל, וע"כ צריך יותר לברכה, וכך תושבע"פ צריך יותר לברכה לפי שתלמוד גדול מפני שמביא לידי מעשה שהוא בחי' זריעה וכמ"ש זורע צדקות⁶⁵, וע"י התלמוד נעשה הצמיחה כמו ע"י המים כנ"ל. והענין הוא דהנה ארז"ל ע"פ ושמתם את דברי כו' סם תם⁶⁶, וזאת התורה אשר שם משה, למיימינים בה⁶⁷ סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ח"ו, והענין הוא דהנה תושבע"פ הוא לברר עה"ד טו"ר⁶⁸, וכשלומד לשמה אז ממשיך מבחי' עה"ח בעה"ד טו"ר ומתברר הרע כו' וזהו סמא דחיי, משא"כ כשלומד ח"ו להתגדל או לקנטר אז אינו מברר את הרע, ואדרבה שמגביר את הרע ע"ע, וע"כ נעשה לו ח"ו סמא דמותא, לפי שע"י התורה כשלומד ח"ו להתגדל או לקנטר אז הוא נעשה בחי' יש ומגביר על עצמו את הרע, משא"כ תושב"כ הוא בחי' ביטול כו' וזהו ובירך כו' ואת מימיך שילמוד לשמה ואז יהי' נמשך מבחי' עה"ח בעה"ד לברר את הרע, ועיקר הברכה צריך בתושבע"פ לפי שעיקר שלא לשמה יכול להיות בתושבע"פ⁶⁹, משא"כ בתושב"כ אינו יכול להיות כ"כ להתגדל או להתייהר, לפי שהוא בחי' ביטול וידבר ה' אל משה לאמר⁷⁰ שהוא הכל בחי' ביטול כו' וע"כ המים תושבע"פ צריך יותר לברכה.

*)נרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים:

ב' כנגד תושבע"פ ע' באבודרם^א, כדעת ה"ר זרחי' הלוי.