כה
נצמח מהארץ כ"א עשבים או אילני סרק כו' וכדומה וע"י הגרעין דוקא מצמיח הארץ אילן מוציא פירות הבלתי יערי כו', א"כ מוכרח לומר שיש בכח בהעלם בגרעין כל מהות האילן וכו', וכמו"כ הוא מעשה המצות שנק' בשם זריעה וכמ"ש אור זרוע לצדיק היינו ששרש המצות הם מבחי' אור בחי' תר"ך עמודי אור143 וירדו ונתלבשו בדברים גשמים כמו תפילין על קלף גשמי וציצית מצמר גשמי וכדומה בשאר המצות כו' שאינם בערך כלל מכמו שהיו בשרשן בחי' תר"ך עמודי אור אלא שהוא למשל כמו הזריעה שאע"פ שאינו בערך אל האילן הנצמח ממנו, אעפ"כ ע"י הגרעין נצמח האילן וכמו"כ מעשה המצות שאע"פ שהם מלובשי' בדברים גשמי' אעפ"כ ע"י המצות נצמח אח"כ בחי' תר"ך עמודי אור כו', אך מ"מ זהו דוקא כשאיש הישראלי עושה המצות כמו כשאיש ישראל מניח תפילין144 על ראשו אז נתהוה ע"י המצוה בחי' גילוי אלקותו ית', והיינו לפי שהוא כמו למשל הזריעה שאף שע"י הגרעין נצמח הפרי אעפ"כ צריך לזרוע הגרעין בארץ דוקא, ובלא ארץ לא יצמח מן הגרעין כלום, וגם צריך שיהי' הארץ מקום הראוי לזריעה, אבל במקום שאינו ראוי לזריעה אעפ"י שיזרעו את הגרעין בארץ לא יצמח כלום, וכמו למשל עפר המדבר שאינו ראוי לזריעה145, וכך המצות שנק' בשם זריעה צריך לזרוע בארץ דוקא, ונש"י נקראו בשם ארץ חפץ וכמ"ש (מלאכי ג' י"ב) ואשרו כו' כי תהיו אתם ארץ חפץ, חפץ הוא בחי' המצות, וכמ"ש ה' חפץ למען צדקו146, וכל חפצים לא ישוו בה147 שקאי על המצות שנקראו בשם חפץ לפי שהם בחי' פנימי' רצונו148 ית', וחפץ זה מלובש בארץ דוקא שהם נש"י כשישראל דוקא מקיים את המצות אזי יהי' מזה צמיחה, משא"כ כשהתפילין מונחים על השולחן, וכן כשיניחם149 מי שאינו מצווה ועומד מה"ס150 לא יצמח מזה שום גילוי כלל (ואפי' בישראל זהו דוקא כשמניח התפילין על ראשו והציצית בבגדו של ד' כנפות, משא"כ כשמניח התפילין על פס ידו או על בטנו151 לא יצמח מזה ג"כ כלום והיינו לפי שהוא כמשל הזריעה שיש מקום שמיוחד לצמיחת גפנים, ויש מקום שמיוחד לצמיחת זתים152 כו',
הערות
- 143. ששרש המצות . . תר"ך עמודי אור : ראה פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פ"ג. לקו"ת ושער הפסוקים להאריז"ל חבקוק. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסא. וש"נ. תו"ח בראשית מה, ג הערה 32. תקוני זהר חדש צו, ד. לקו"ת להאריז"ל משלי יא.
- 144. כשאיש הישראלי . . תפילין : ראה תו"א שם. סה"מ תר"ם ח"א ע' שא. וש"נ.
- 145. עפר המדבר . . לזריעה : ראה חולין פח, ב. לקו"ת מסעי צא, ב.
- 146. ה' חפץ למען צדקו : ישעי' מב, כא. כתוב זה הובא במדרש שבהערה 70.
- 147. וכל חפצים לא ישוו בה : משלי ח, יא. ראה מוע"ק ט, ב.
- 148. חפץ . . פנימי' רצונו : ראה שו"ת הצ"צ אבהע"ז ח"ב סרס"ג (ח, ג). לקו"ת שה"ש כח, ד. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכה, ד ובהערה 597. סה"מ ליקוט ח"ב ע' רעו.
- 149. כשהתפילין מונחים על השולחן וכן כשיניחם : ראה גם מאמר ד"ה הבאים ישרש תשמ"ג נעתק בחלקו במ"מ לתו"א שם.
- 150. וכן כשיניחם . . מה"ס [ מהר סיני] : ראה תו"א שם: וגם כשעכו"ם מניח אותם. ועד"ז בבוך בש"ו 1063 כאן קפג, ב. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' שב. וש"נ.
- 151. כשמניח התפילין . . על בטנו : עד"ז בבוך בש"ו. אוה"ת שמות ע' פז. סה"מ תרס"ג כאן ע' קיז. עזר"ת כאן ע' קכח. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] בהנחה כאן על יד הערה 151.
- 152. מקום שמיוחד . . גפנים . . זתים : ראה שבת פה, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז שבת פה, א
- תורת שמואל שצז מאותו ספר שבת פה, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א חולין פח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב חולין פח, ב
- תורת שמואל רצו מאותו ספר חולין פח, ב
- תורת שמואל תשכה מאותו ספר חולין פח, ב
- תורת שמואל תתכג מאותו ספר חולין פח, ב
- תורת שמואל תתסד מאותו ספר חולין פח, ב
- תורת חיים תנו, א חולין פח, ב
- תורת חיים רנה, ד חולין פח, ב
- שולחן ערוך טו חולין פח , ב
- שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת חולין פח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים חולין פח, ב