רד

[kitzur_begin]קיצור. עריבים עלי דברי דודי' כו', כי יינה ש"ת, הנה היין משמח אלקים כמו שהיין הוא אגור בענביו ויצא מהעלם אל הגילוי כן פעולתו לגלות צמצום דש' אלקי' וזהו השמחה לאלקי', אבל טובים דודיך שעי"ז נמשך מבחי' מלה בגרמי', ומבחי' אשר כל נהוראין מתחשכאין קמי', בחי' שמו הגדול.[kitzur_end]

(לח) ויובן ¹¹⁸⁰ בתוס' ביאור דהנה היין שרשו מבחי' הבינה וכתי' אם הבנים שמחה¹¹⁸¹, שענין השמחה הוא בחי' גילוי ההעלם לכן נמשך בחי' זו מהבינה דוקא שענין בחי' הבינה הוא כשמבין ומשיג בטוב טעם תעלומות בחי' החכ'¹¹⁸², שכשנמשכה בבחי' גילוי ההשגה והבנה להשיגה על בוריו אז יהי' השמחה כו', משא"כ כשעדיין אינו משיג הדבר בהשגה היטב, רק שעדיין השכל נעלם בכח חכמתו ואינו בבחי' הגילוי אצלו שישיגנה על בורי' לא יקבל ענג ושמחה כלל, כ"א טרוד הוא להוציאה מהעלם אל הגילוי ומייגע שכלו וכח בינתו להבינה בטוב שאז אינו נופל להיות בחי' שמחה עדיין מאחר שאין לו ממה עדיין, כ"א שיכול להיות אצלו הזזה והתפעלות מבחי' ברק המבריק שהבריק בכח חכמתו שיש לומר בכאן סברא זו, ושזהו טעם דבר ההלכה אבל עדיין נעלמת ממנו, ומפני שעכ"ז ה"ז פתיחת הגילוי שהרי מקודם הי' נסתם ממנו לגמרי וכענין אשתומם כשעה חדא¹¹⁸³ שהוא העלאת כלי שכלו לבחי' משכיל כמ"ש במ"א, לכן כאשר נפתח אצלו מקור על בחי' הגילוי ה"ז ניזז ממקומו ומתפעל, אבל א"א לכנות זאת בשם שמחה שהרי ממה ישמח שהרי אינו יודע עדיין כלל כו', רק כשבא ההשכלה בהשגה גמורה בבינה להבין עומקה של הלכה וטעמה או את ההשכלה החדשה כשהשכיל אז מתמלא שמחה, ונמצא כי השמחה היא בבינה וזהו אם הבנים שמחה שמבחי' אם הבנים היינו בינה מקור הבנים ז"א, משם נמשך השמחה כו', אך הנה נודע כי הבינה הוא בחי'¹¹⁸⁴ עלמא דאתכסי' כמ"ש בזהר בכ"ד וע' זח"א ויצא קנ"ג ב' ודף קנ"ד¹¹⁸⁵, לכן זה הי' עבודת הלוים דכתי' בהם ועבד הלוי הוא¹¹⁸⁶ שעבודת הלוים הוא להמשיך מבחי' הוא, דהיינו בחי' עדאת"כ כי הוא פי' על דבר הנעלם והיינו בינה¹¹⁸⁷ עדאת"כ, ובזהר פי' הוא דא עתיקא¹¹⁸⁸ היינו בחי' התגלות עתיק שבבינה, ועבודתם הוא להמשיך